בע"מ 4446-24 בע"מ 4446-24

השופט נ' סולברג:

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 19.5.2024, בעמ"ש 59676-02-24 (הנשיא מ' סובל והשופטים ד' טפרברג ו-צ' אילני) שבו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מיום 17.1.2024, בתלה"מ 78691-12-20 (השופטת מ' דבירי-רוזנבלט).

2.בהחלטתי מיום 16.6.2024 (להלן: ההחלטה הקודמת) הצעתי לצדדים הצעה, שלפיה בקשת רשות הערעור תתקבל, בכפוף למתווה שפורט שם (להלן: המתווה המוצע). משהודיעו הצדדים כי הסכמתם נתונה, אני מורה על קבלת הבקשה, לפי המתווה המוצע, ובכפוף להערות שלהלן.

3.פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה – יבוטלו, ועִימם גם ההוצאות שנפסקו במסגרתם. חרף האמור, בהתאם לסעיף 6(ד) למתווה המוצע, הפקדת הסכום של 153,686 ₪ – הכוללת גם את ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה – תיוותר בעינה עד להחלטה סופית על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר יִתן דעתו גם לסוגיית ההוצאות, במכלול הכרעתו.

4.לצדדים חשבון בנק משותף, על שם שניהם, וכן חשבון בנק על שם המבקש בלבד; לטענת המשיבה, גם חשבון הבנק הרשום על שמו של המבקש, התנהל במשותף עד למועד יציאתה הראשון מן הבית. בשלב זה, הנסיבות העובדתיות הקשורות בחשבונות הבנק אינן ברורות עד תום, ועל כן, אני מורה על החזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, שידון ויכריע בשאלת תחולתו של הסדר איזון המשאבים על כספי המבקש שהתקבלו מקצבאות הנכות והניידות (להלן: כספי הקצבאות), אשר נמצאים, לטענתו, בשני החשבונות – החשבון הרשום על שמו, והחשבון המשותף. כאמור בסעיף 3 להחלטתי הקודמת, מובהר בזאת, כי אין באמור כדי לנקוט עמדה מצידי, לכאן או לכאן, הן בשאלת קיומה של כוונת שיתוף ספציפי בנוגע לכספים אלו, הן בשאלת עצם סיווג תשלומי הקצבאות להם זכאי המבקש (ראו: בע"מ 7051/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (22.5.2019)). טענות הצדדים יִשמעו לפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר ישקול ויכריע כחוכמתו.

5.מבלי לגרוע מהסכמתו להחזרת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה, כאמור, הוסיף המבקש טענות בנוגע לחלק מהנכסים העומדים לחלוקה; אתייחס אליהן בקצרה.

6.באשר להערת המבקש בנוגע לטיבה ה'אישי' של זכות השימוש בדירת המגורים – אין בה כדי לשנות מהמתווה המוצע; כאמור בהחלטתי הקודמת, בית המשפט לענייני משפחה יִתן הוראות אופרטיביות בנוגע לאופן ביצוע האיזון, בהתאם לתשתית העובדתית שתונח לפניו; ביצוע האיזון, יכול שיהיה בשווי.

7.באשר להערת המבקש נגד איזון כלי-הרכב: מסופקני אם ניתן לראות הטבה בדמות הלוואה אישית מביטוח לאומי כ'גימלה', או 'פיצוי', כמובנם בסעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; מכל מקום, משנרשם כלי-הרכב על שם שני בני הזוג – הרי שמדובר ברכוש משותף (ראו: ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו(5) 661, 667 (1992)); הטענה נדחית אפוא.

8.סיכומם של דברים:

א.בית המשפט לענייני משפחה ידון ויכריע בטענות הצדדים לגבי כספי הקצבאות שקיבל המבקש, וכן באופן ביצוע האיזון בנוגע לזכות השימוש בדירת המגורים, מזה, וזכויות הפנסיה של האישה, מזה.

ב.כלי-הרכב ותכולת הבית יאוזנו בין הצדדים, בהתאם לאמור בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. לעת עתה, גם סכומי הכסף בחשבון המשותף יחולקו בין הצדדים בשווה; אם יִמצא שהכרעת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לכספי הקצבאות, הותירה את אחד הצדדים בחֶסר, הרי שבסמכותו ליתן הוראות מתאימות.

ג.אם טרם עשה כן, יפקיד המבקש בקופת בית המשפט סך של 153,686 ₪. כזכור, בהתאם לאמור בהחלטתי מיום 6.6.2024, כספים אלו יופקדו מהסכומים שיוותרו בידו לאחר ביצוע האיזון; הכספים יוותרו בקופת בית המשפט עד להכרעה סופית על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.

בהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתן פסק הדין, אין צו להוצאות בערכאתנו.