בע"מ 4989/12 פלוני נ. פלוני

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' ש' שילה ) בעמ"ש 1163-05-12 מיום 29.5.2012, בו נדחתה בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (השופטת מ' קראוס ) בתמ"ש 30821/05 מיום 11.3.2012. כן לפני בקשה למתן צו ארעי עד להכרעה סופית בבקשת רשות הערעור מטעם המבקש.

תמצית עובדות המקרה וההליכים הקודמים

1.

הצדדים, אשר היו נשואים זה לזו, הינם בעלים בחלקים שווים של הזכויות במקרקעין (להלן: הנחלה ) והם מתגוררים בנחלה. ביום 4.2.2007 ערכו הצדדים הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: ההסכם ). בהסכם זה נקבע בין השאר כי במסגרת הסדר איזון המשאבים בין הצדדים, יישא המבקש בחובות המשיבה וכן יוותר על חלקו בזכויותיה הפנסיוניות. בתמורה לכך התחייבה המשיבה להעביר למבקש את כלל זכויותיה בנחלה תמורה סך של 400,000$. עוד בטרם יצא הסכם זה אל הפועל, הגישו הצדדים תביעות זה כנגד זו מכוחו. המבקש טען כי המשיבה מסכלת את האפשרות כי יבוצע ההסכם, זאת נוכח סירובה לרשום את הנחלה על שמו על מנת לאפשר למבקש ליטול משכנתא מן הבנק. המשיבה מצידה טענה כי יש לאכוף את ההסכם כלשונו, ובתביעתה לבית המשפט ביקשה לחלופין כי ימונה כונס נכסים שימכור את הנחלה וכי מהתמורה שתתקבל תועבר לה התמורה בגין חלקה בנחלה.

2.

בפסק דינו ניתח בית המשפט את הוראות ההסכם וקבע כי סדר קיום ההוראות על פיו הינו כי תחילה יועבר תשלום האיזון למשיבה בגין הנחלה ורק לאחר מכן יירשם המבקש כבעליה של הנחלה. לצד זאת הוסיף בית המשפט כי מן הראיות עולה שהמבקש הביא לידיעת המשיבה את העובדה כי על פי נהלי הבנק עליו להעביר תחילה את הנחלה על שמו לשם קבלת המשכנתא, רק לאחר שחלף הזמן המוקצב בהסכם לביצועו על ידיו. יחד עם זאת הצביע בית המשפט על קיומן של הוראות אחרות בהסכם, המלמדות כי הצדדים הסכימו שהמבקש ימלא את התחייבותו להעברת התשלום רק לאחר שיקבל משכנתא מן הבנק בגובה תשלום האיזון. אשר על כן קבע בית המשפט כי אין בכוונתו לקבוע מי מהצדדים הפר את ההסכם, משהדבר תלוי בשאלה האם וכיצד ניתן לבצע את העברת חלקה של המשיבה על שם המבקש כך שיובטח שהמשיבה תקבל את התשלום המגיע לה על פיו. על כן קבע בית המשפט כי ימונה מומחה מטעמו ואשר יוטל עליו ליתן מענה לשאלה הנ"ל, כאשר באם תהיה התשובה לה שלילית, ימונה כונס נכסים לשם מכירת הנחלה. כן קבע בית המשפט כי אף אם תהיה התשובה לשאלה חיובית, בכל מקרה שבו אחד הצדדים ימאן לאמץ את המלצות המומחה יתבצע הליך של כינוס נכסים, כאשר באם המשיבה לא תשתף פעולה, התמורה שתקבל מן הנחלה תהא בסך של 400,000$ בלבד.

3.

ביום 1.5.2012 ערער המבקש על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי. בד בבד עתר המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין לפני בית המשפט לענייני משפחה. המבקש טען כי עיכוב הביצוע דרוש מן החשש כי עד ההחלטה בערעור עשויה הנחלה להימכר לצד שלישי בהליך הכינוס. באשר לסיכויי הערעור טען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הינו שגוי, בין היתר נוכח קביעתו כי ההכרעה בתיק תועבר לידי המומחה, שהינו גורם בלתי שיפוטי.

4.

בהחלטתו מיום 7.5.2012 קבע בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (השופטת מ' קראוס ) כי "לא ברור כיצד חוות דעת המומחה תביא להליך כינוס שאמור להתבצע רק 90 יום אחרי חוות הדעת", וכי בכל מקרה יוכל המבקש לעתור לעיכוב ביצוע הכינוס לאחר קבלת חוות דעת המומחה. בהחלטתו מיום 14.5.2012 החליט בית המשפט כי "אין עיכוב ביצוע באשר לעבודת המומחה בהיעדר נימוק לעיכוב ביצוע עבודת המומחה".

5.

נוכח כך פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי דחה אף הוא את הבקשה בציינו כי "אינני רואה כי פעולות המומחה יגרמו נזק בלתי ניתן לתיקון".

תמצית נימוקי הבקשה

6.

בבקשתו דנא חוזר המבקש על טיעוניו בציינו כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מאפשר למשיבה – עם קבלת חוות דעת המומחה – לפעול בהליך של כינוס נכסים בהתייחס לנחלה באופן שיפגע אנושות בזכויותיו הכלכליות של המבקש. כמו כן מלין המבקש כנגד קביעתו של בית המשפט לפיה אף אם המומחה יקבע כי ניתן לקיים את ההסכם רשאית המשיבה לכפות על המשיב את מכירת הנחלה בהליך הכינוס על לא עוול בכפו. עוד טוען המבקש כי פסק הדין אינו קובע דרכים אופרטיביות ליישומו, כאשר לא נקבע בו מה יקרה באם תשובת המומחה תהיה חיובית ושני הצדדים יאמצו אותה. כן חוזר המבקש בבקשתו על השגיאות שנפלו לשיטתו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר בעטיין סיכויי ערעורו גבוהים לשיטתו.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה שלפני על צרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, זאת אף בלא צורך בקבלת תגובת המשיבה. בנסיבות אלה, בקשתו של המבקש למתן צו ארעי עד להחלטה בבקשתו דנא, מתייתרת.

8.

ככלל, בית המשפט שלערעור אינו נוהג להתערב בהחלטות בדבר מתן סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים, קל וחומר כאשר הבקשה למתן סעד זמני נדונה בפעם השלישית [ראו, למשל: רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ , טרם פורסם, 15.11.1998); בע"מ 7678/06 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם, 10.1.2007)]. לא שוכנעתי כי מקרה זה נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.

9.

המבקש מתרכז במסגרת בקשתו בתוצאות הקשות שיביא הליך כינוס הנכסים בהתייחס לנחלה בעניינו. המבקש מוסיף כי באם יבוצע הליך כינוס כאמור ייאלץ הוא להתפנות מביתו. אין חולק בדבר הרגישות השיפוטית המתחייבת בעת עיון בבקשות לעיכוב ביצוען של החלטות המורות לפנות אנשים מבתיהם [ראו, למשל: רע"א 7682/05 לוי נ' מנהל מקרקעי ישראל , 2.11.2006]. ואולם, כפי שקבעו – ובצדק – הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי, כלל אין זה ברור מדוע כבר בנקודת זמן זו סבור המבקש כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה יוביל בהכרח לכינוס נכסים ולפינויו מבית מגוריו, זאת עוד בטרם התקבלה עמדתו של המומחה. כל שקבע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוא כי ימונה מומחה מטעמו, וכי בהתאם לעמדתו תגזרנה הוראות אופרטיביות אשר עשויות אמנם להוביל לכינוס – אך זאת רק בהתקיים נסיבות מסוימות, כאשר הליך הכינוס חל 90 ימים לאחר מתן ההמלצה על ידי המומחה.

10.

כידוע, כלל הוא כי הגשת ערעור אינה מונעת בעד הזוכה בדין ליהנות מפירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה [ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. החריג לכלל זה הבא לידי ביטוי בהסדר עיכוב ביצוע פסק דין או החלטה עד להכרעה בערעור, מחייב שמירה על איזון בין זכותו של אדם למימוש זכייתו ובין השמירה על אינטרס החייב שלא לעמוד מול שוקת שבורה באם יזכה בערעורו [ראו: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 672 (מהדורה עשירית, 2009)]. כל עוד לא נתקבלה החלטה כי ייערך הליך של כינוס נכסים כאמור, אין יסוד לבקשתו של המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין עד להישמע ערעורו. למעשה, עוד טרם הוחלט על "זכייה" של מי מהצדדים. משכך, אין בידיו של המבקש להצביע בשלב זה על כך שאם יזכה בערעורו לאחר שפסק הדין יבוצע, יהא זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו [ראו, למשל: בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב , פ"ד מג(1) 334, 335 (1989)]. נוכח כך, אין בשלב זה צורך שאדרש לשאלת סיכויי הערעור. באם אכן תוביל חוות דעתו של המומחה לתוצאה אשר לפיה ייערך כינוס בנחלה, או אז יוכל המבקש לפעול בדרכים המשפטיות המקובלות לשם עיכוב הכינוס עד למתן החלטה בערעורו.

11.

אשר על כן, הבקשה נדחית. הבקשה למתן צו ארעי עד להחלטה דנא מתייתרת בנסיבות העניין. משלא נתבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.