החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בע"מ 526/20 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · דחיית בקשה לרשות ערעור על החלטה בהליך רכוש במשפחהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדחיית בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שמחקה על הסף בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה לצירוף ראיה ולביטול חלקי של פסק דין במשפחה. נקבע כי ההחלטה אינה מעוררת שאלה עקרונית ואין צורך במתן רשות ערעור למניעת עיוות דין. המבקשים חויבו בהוצאות בסך 2,500 ₪.

העובדות

המבקשים והמשיבות הם צדדים לתביעות רכוש במשפחה שהתנהלו זמן רב. בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין בשנת 2018, והמשיבות ערערו עליו; הערעור נדחה. המבקשים ביקשו לצרף חוות דעת רואה חשבון ולבטל חלקית את פסק הדין, והבקשה נדחתה משלא הוכח שלא ניתן היה להשיגה בשקידה ראויה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה לצירוף ראיה ולביטול חלקי של פסק דין בהליך רכוש במשפחה?
  2. 2.האם החלטת בית המשפט המחוזי מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או שמתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור לא תינתן כאשר ההחלטה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואינה דרושה כדי למנוע עיוות דין

    ״לא מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • הארכת מועד
  • צירוף ראיה
  • עמ"ש
  • עניינם של הצדדים
  • עיוות דין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בע"מ

526/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקשים:

1. פלוני

2. פלוני

נ ג ד

המשיבות:

1. פלונית

2. פלונית

בקשה

לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט

א' ואגו

) בעמ"ש 48888-01-19 מיום

22.12.2019

בשם המבקשים:

עו"ד אמנון גולן;

עו"ד מאיר סויסה;

עו"ד

נתן שרייבר

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט א' ואגו ) בעמ"ש 48888-01-19 מיום 22.12.2019, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להארכת מועד לשם הגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת (השופטת פ' כהן ) בתמ"ש 37186-07-12 ותמ"ש 37205-07-12 מיום 10.9.2019, אשר דחה את בקשתם לצירוף ראיה ולביטול חלקי של פסק הדין שניתן בהליכים דנן ביום 4.12.2018 (להלן: הבקשה ).

2.

המבקשים הם אחים, אשר היו נשואים למשיבות, שהן אחיות גם כן. בין הצדדים התנהל הליך משפטי ארוך ומסועף שעניינו תביעות רכוש שהגישו המשיבות נגד המבקשים. לאחר התדיינות ממושכת ניתן ביום 4.12.2018 פסק דין מפורט ומנומק במסגרתו הכריע בית המשפט לענייני משפחה ביחס למכלול הנכסים והסוגיות שהונחו לפתחו. המשיבות ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אולם מצד המבקשים לא הוגש ערעור. ביום 7.10.2019 נדחה ערעור המשיבות על כל חלקיו. ביני לביני הגישו המבקשים את בקשתם.

3.

בהחלטתו מיום 10.9.2019 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה משמצא כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח שלא ניתן היה להשיג את הראיה שצירופה התבקש, חוות דעת רו"ח, בשקידה ראויה לפני שנתן את פסק דינו. כן צוין

כי חוות הדעת נערכה לבקשת המבקשים וכי זו הייתה ברשותם לפחות שישה חודשים קודם למתן פסק הדין. לסיום הוער, כי כלל לא ברור משקלה הראייתי ומידת הרלבנטיות של חוות הדעת לפסק הדין. המבקשים לא השלימו עם החלטה זו והגישו

בקשה להארכת מועד לשם הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. ביום 22.12.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בזו הלשון: " אין להגיש בקשה לרשות ערעור או בקשה להארכת מועד לשם כך - בתיק עמ"ש סגור וחלוט, זה מכבר. הבקשה נמחקת על הסף ".

4.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

החלטתו של בית המשפט המחוזי

לא

מעוררת

כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין .

5.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.

ניתנה

היום, י"ב באלול התש"ף (1.9.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עמש 48888-01-19

הלכות

  1. 1רשות ערעור לא תינתן כאשר ההחלטה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואינה דרושה כדי למנוע עיוות דין