בע"מ 5514/11 פלוני נ. פלוני

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ו' פלאוט ) ברמ"ש 7138-02-11 מיום 9.6.2011 לפיו בוטלה החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת א' שטין ) במסגרתה נקבע כי על המשיב להעביר למבקשת סך של 2,000 ש"ח בגין מדורה, בנוסף לסכום המזונות הזמניים החודשיים בהם חויב על פי החלטה קודמת של בית המשפט לענייני משפחה.

1.

המבקשת, ילידת 1967, היא בתו של המשיב, יליד 1924. בין השניים וכן בין המשיב לאמה של המבקשת סכסוך קשה וארוך שנים. המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיב לחיוב במזונות בהתאם לסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 (להלן: החוק ). במסגרת תביעה זו קבע בית המשפט לענייני משפחה כי על המשיב לשאת במזונותיה הזמניים של המבקשת בסך של 3,000 ש"ח בחודש. ביום 11.1.2011, בתום דיון שבו נשמעו עדותיהם של עדי הצדדים, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי על המשיב להעביר למבקשת סך נוסף של 2,000 ש"ח בגין מדורה. בהחלטה ציין בית המשפט לענייני משפחה כי המשיב הוא בעליה של דירה העומדת ריקה מזה 40 שנה ולא מושכרת לצדדים שלישיים (להלן: הדירה ) כאשר מנגד עומדת המבקשת, חולת נפש שאינה יכולה לדאוג לעצמה, בפני ביצוע צו פינוי מן הדירה אותה היא שוכרת.

2.

ערעור שהגיש המשיב על החלטה זו התקבל בפסק דינו של בית משפט המחוזי מרכז. בית המשפט המחוזי קבע כי בניגוד למזונות קטינים ומזונות אישה, כאשר מדובר במזונות קרובים הנתבעים מכוח החוק, הכלל הוא כי לא יפסקו מזונות זמניים בטרם שמיעת הוכחות וזאת מאחר שתחילה על התובע להוכיח כלל את זכותו למזונות מן החייב. באשר למקרה זה, קבע בית המשפט המחוזי כי אמנם בשלב בו חויב המשיב בתשלום הנוסף שמע בית המשפט לענייני משפחה את עדות המבקשת אך נכון לאותו שלב לא נשמעה עדות המשיב, לא "גולו" מסמכיו, לא נבדקה מהות הדירה, מצבה או ערכה, לא נדונה הבקשה התלויה והעומדת למחיקת התביעה על הסף ולא נדונה הטענה בדבר התנהגות מחפירה מצידה של המבקשת. בנוסף, לא נבחנה יכולת המשיב לספק את צרכיו קודם לנשיאה במזונות המבקשת ולא נבחן קיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 9 לחוק. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי מתגובת המבקשת עולה כי היא זכאית לקצבה מן המוסד לביטוח לאומי בסך של 3,000 ש"ח וכי סכום זה, בצירוף המזונות הזמניים בהם חויב המשיב, אמורים להספיק למחייתה. כן ציין בית המשפט המחוזי כי מתגובת המבקשת עולה כי היא אינה חסרת בית אלא מתגוררת עם אמה בדירה שכורה. על יסוד האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי לא היה מקום לחייב את המשיב בתשלום סכום נוסף בסך של 2,000 ש"ח.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני אשר בד בבד לה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

3.

המבקשת טוענת כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מגמתי ומבוסס על ממצאים עובדתיים העומדים בניגוד לעובדות שהוכחו לפני בית המשפט לענייני משפחה. בבקשתה, טוענת המבקשת כי המשיב אינו עומד בתשלום המזונות הזמניים שחויב בהם על פי החלטתו המוקדמת של בית המשפט לענייני משפחה ובשל כך לא הצליחה לעמוד בתשלומי שכר הדירה והוצא נגדה צו פינוי מן הדירה. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מטענותיה בנוגע למצבה שלה ולמצבה של אמה ויכולתן לכלכל את עצמן וכי כיום המבקשת חסרת כל, נכה וחולה ואינה מסוגלת לפרנס את עצמה. המבקשת טוענת כי אביה הוא הגורם הבלעדי שאשם במצבה הכלכלי הקשה ובמצבה הנפשי בעקבות התנהלותו במהלך שנות ילדותה. בנוסף, נטען כי כבר בשלב זה הוכיחה המבקשת את התנאים המצטברים על פי החוק המזכרים אותה במזונות. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעתו כי הבקשה לסילוק התביעה על הסף לא נדונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה; כי טעה בקביעתו כי לא הוכח מצבה של הדירה שכן הוצגו לפני בית המשפט לענייני משפחה נסחי רישום המלמדים כי הדירה בבעלות המשיב וכי זה הודה שזו ריקה; וכי הסיוע ממשרד השיכון אליו התייחס בית המשפט המחוזי בפסק דינו אינו סיוע שניתן למבקשת אלא סיוע שניתן לאמה של המבקשת וכי ממילא מאחר שכיום תלוי ועומד נגדן צו פינוי לא ניתן להן הסיוע האמור.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיב. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים [ ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3)123 (1982)]. מקרה זה אינו נמנה על אותם המקרים וכל טענות המבקשת מצויות בדלת אמותיו של הסכסוך בין המשיב לבינה (השוו: בע"מ 6905/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 27.10.2009), פסקה ו'). אכן, חריגים המקרים בהם תתערב ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות למזונות זמניים. ואולם, העובדה כי ערכאת הערעור סברה כי במקרה זה קמה עילה להתערבותה בהחלטה בעניין זה אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: בע"מ 10650/05 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 25.12.2005), בפסקה 4).

למעלה מן הצורך אציין כי עמדתי היא שאין די בטענות המבקשת בדבר מצבה הכלכלי, אף אם אלה נטענו ואף לכאורה הוכחו לפני בית המשפט לענייני משפחה, כדי להקים עילה להגדלת שיעור המזונות הזמניים בהם חויב המשיב בשלב זה של ההליך המתנהל בין הצדדים. אף בעלות המשיב בדירה אינה בהכרח טעם מספיק להגדלת שיעור המזונות הזמניים בהם הוא חייב, זאת בשים לב לשיעור המזונות הזמניים שממילא קבע בית המשפט לענייני משפחה כי על המשיב לשלם למבקשת ובשים לב למידה בה התבררו טענות הצדדים באשר להתקיימות התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק בשלב זה של ההליך. בנוסף, הטענה כי המשיב לא משלם את המזונות הזמניים בהם חויב על פי החלטתו המוקדמת של בית המשפט לענייני משפחה חמורה היא עד מאוד, ואולם אין הדבר מקים עילה להגדלת שיעור המזונות הזמניים כנטען על ידי המבקשת.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

משלא התבקשה תגובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.