בע"מ 5724-23 בע"מ 5724-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ו' פלאוט, סגנית הנשיאה, צ' ויצמן וי' מושקוביץ) בעמ"ש 46440-10-22 מיום 2.7.2023, שבגדרו בוטל פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ראשון לציון (השופטת ר' מקייס) בתמ"ש 67487-07-20 מיום 4.9.2022, שבמסגרתו סולקה על הסף תביעת המבקשים לביטול הסכם הלוואה שנכרת בינם לבין המשיבים (להלן: התביעה). בתוך כך, הורה בית המשפט המחוזי על החזרת התביעה לבירור מחודש בפני בית המשפט לענייני משפחה – זאת, בכפוף להפקדת ערובה על-ידי המבקשים בסכום של 80,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים בהליך המחודש. ערובה כאמור נקבעה לאחר שנמצא כי התביעה אמנם ראויה לבירור, אך סיכוייה אינם מן המשופרים.

2.המבקשים מלינים על עצם ההחלטה להתנות את חידוש הדיון בתביעה בהפקדת ערובה מטעמם, וכן על גובה הערובה שנקבעה. לטענתם, בית המשפט המחוזי ציווה על הפקדת הערובה, מבלי שהתבקש על-ידי המשיבים לעשות כן, וללא נימוק מספק – תוך התעלמות ממצבם הכלכלי הרעוע. מנגד, המשיבים סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה, וטוענים כי יש לדחות את הבקשה. לטענת המשיבים, ההחלטה על הפקדת הערובה ניתנה בסמכות והיא אף מוצדקת לגופה, שכן היא משקפת את הסיכויים הנמוכים לקבלת התביעה ואיזון ראוי בין זכויות הצדדים.

3.לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

4.הבקשה דנן אינה מעוררת כל סוגיה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כך גם, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין. לפיכך, הבקשה אינה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); וכן ראו: תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א)).

5.למעלה מן הצורך, אוסיף, כי על אף שסכום הערובה שנקבע הוא על הצד הגבוה – הרי שעסקינן בעניין דיוני מובהק הניצב בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית; וכידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו, מני רבים: בע"מ 4942/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (28.8.2022); רע"א 5905/22 גילרו בע"מ נ' פלונית, פסקה 10 וההפניות שם (25.10.2022)). כמו כן, ובשולי הדברים, אדגיש כי לא נעלמה מעיני החלטתו של השופט א' שטיין בבע"מ 6907/23 – אולם, אין בה כדי להשליך, לכאן או לכאן, על האמור לעיל.

6.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 – ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.