רע"א 5905-22 רע"א 5905-22

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דראל) ברע"א 48255-06-22 מיום 3.8.2022, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' חאג' יחיא) בת"א 53944-04-15 מיום 18.5.2022, אשר דחה את בקשת המבקשות להוספת ראייה.

הרקע לבקשה

2.בשנת 2015 הגישה המשיבה לבית משפט השלום בירושלים תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים, בטענה כי בעקבות התאונה היא סובלת ממחלת כאב כרונית (CRPS). בית משפט השלום מינה מומחה רפואי מטעמו בתחום האורתופדי, אשר קבע כי למשיבה נותרה נכות צמיתה בשיעור 30%. לאחר חקירת המומחה על ידי המבקשות, ולבקשתן, מינה בית משפט השלום את ד"ר תמר ישר כמומחית מטעמו בתחום הכאב (להלן: ד"ר ישר או המומחית). בחוות דעתה מיום 5.7.2021 קבעה אף המומחית כי שיעור הנכות הצמיתה של המשיבה עומד על 30%.

3.לאחר מינוי המומחית כאמור, הפעילו המבקשות חוקר פרטי מטעמן, וביום 20.7.2021 פנו לבית משפט השלום בבקשה לעמת את המשיבה עם ממצאי החקירה העדכניים. בהחלטתו מיום 17.10.2021 דחה בית משפט השלום את הבקשה ונקבע כי אין כל הצדקה עניינית לשוב ולחקור את המשיבה לאחר שחקירתה הסתיימה זה מכבר. בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על החלטה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי.

4.המבקשות לא אמרו נואש, וביום 10.1.2022 פנו לבית משפט השלום בבקשה להוספת ראיות (דו"ח החקירה העדכני). ביום 13.1.2022 נדחתה אף בקשה זו, תוך שנקבע כי התנהגות המבקשות מהווה ניסיון מובהק לביצוע "מקצה שיפורים", תוך סטייה מסדרי הבאת הראיות. בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על החלטה זו נדחתה אף היא ביום 9.2.2022 על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר הדגיש כי מדובר בעניין דיוני מובהק הנתון לשיקול דעתה של הערכאה המבררת.

5.ביום 18.5.2022 נחקרה המומחית על חוות דעתה. בתום הדיון שבו המבקשות על בקשתן להוספת ראיה, בטענה כי תשובותיה של המומחית בחקירתה מגבשות שינוי נסיבות, אשר מצדיק לשנות את החלטת בית המשפט שניתנה בקשר עם הבקשה האמורה. בו-ביום נדחתה בקשתן על-ידי בית משפט השלום.

6.המבקשות שבו והגישו בקשת רשות ערעור נוספת לבית המשפט המחוזי, שנדחתה אף היא, בהחלטתו מיום 3.8.2022. הודגש כי התביעה דנן מתנהלת זה למעלה משבע שנים, בין היתר בעקבות פניות חוזרות ונשנות מצד המבקשות לערכאת הערעור, שאין זה מתפקידה לנהל את ההליך במקביל לערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי עמד על כך שמלאכת האיזון בין חיוניות הראיות שמתבקש להוסיף, לבין המחדל להגישן במועד, ניצבת ביסוד שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. מכל מקום, הודגש, ניתן להשיג על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית במסגרת ערעור על פסק הדין שיינתן בתביעה.

מכאן הבקשה שלפניי.

7.המבקשות טוענות כי הראיות החדשות, מושא בקשתן, לא היו בידיהן במועד הגשת ראיותיהן. לטענתן, מכיוון שטרם נסתיים שלב ההוכחות, קבלת בקשתן לא תעכב את ההליך או תסב נזקים דיוניים. המבקשות מוסיפות כי הראיות החדשות הושגו כדין ובתום לב, ונועדו להציג את מצבה הרפואי האמיתי של המשיבה בתקופה הסמוכה לעריכת חוות דעתה של המומחית, והכל במטרה להגיע לחקר האמת.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

10.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או על מנת למנוע עיוות דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). אמות המידה למתן רשות ערעור כאמור מצומצמות במיוחד, עת עסקינן בעניין דיוני מובהק, הניצב בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, כבענייננו (ראו, למשל: רע"א 7695/16 מלון רוטשילד בע"מ נ' אומרו צ.ע יזמות ופיקוח בע"מ, פס' 3 (8.3.2017); רע"א 3854/18 נחיאסי נ' פקיד שומה גוש דן, פס' 6 (18.6.2018); רע"א 8317/18 פלוני נ' בית חולים הסהר האדום, פס' 6 (10.1.2019) והאסמכתאות שם).

11.יישום אמות מידה מצומצמות אלה על ענייננו מוליך למסקנה כי המקרה דנן אינו נמנה על המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הטענות אשר בבקשה שלפניי נטועות עמוק בנסיבות העניין הפרטני, והמבקשות אף לא התיימרו לטעון כי עניינן מעורר שאלה עקרונית. גם לא התרשמתי כי היעתרות לבקשה נחוצה למניעת עיוות דין, בין היתר, אף בשל האפשרות להשיג על ההחלטה בסיום ההליך. בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות.

12.הרבה למעלה מן הצורך, אעיר כי אף לגופם של דברים, לא מצאתי ממש בטענותיהן של המבקשות. כמפורט לעיל, המבקשות הגישו שלוש בקשות שונות לבית משפט השלום שעוסקות, בעיקרו של דבר, באותה סוגיה. כל בקשותיהן נדחו, ושלוש בקשות רשות ערעור שהגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי נדחו אף הן, בקביעה – המוצדקת אף היא – כי עסקינן בסוגיה דיונית מובהקת, המצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

13.אשר על כן, הבקשה נדחית לפי סמכותי מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.