בע"מ 5738/16 פלוני נ. פלוני

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.7.2016 (רמ"ש 26716-07-16, השופט ש' שוחט ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה לעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 14.6.2016 (ת"ע 66611-09-14, השופט מ' לוי ) בעניין מינוי מומחה מטעמו של בית המשפט.

2.בין המבקשת לבין אחותה, המשיבה, ניטשת מחלוקת בעניין צוואתה של אימן, אשר נפטרה בשנת 2014 (להלן: המנוחה ). השתיים מנהלות מזה כשנתיים הליך משפטי בעניין זה בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 15.5.2016, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בתיק, הודיע בית המשפט לענייני משפחה על כוונתו למנות מומחה רפואי מטעמו של בית המשפט על-פי תקנה 258יב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). זאת, לצורך הכרעה בשאלת כשרותה של המנוחה לערוך את הצוואה מושא ההליך על-פי החומר הרפואי הקיים בעניין. לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויו של ד"ר ברבר ירחמיאל כמומחה מטעמו של בית המשפט.

3.המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בד בבד עמה, הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, בקבעו, בין היתר, כי "החלטה המורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת כשרותה של מנוחה לערוך צוואה אינה החלטה בלתי הדירה שיש מקום לעכב את ביצועה".

4.בקשת רשות ערעור זו נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי, ובצדה הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה האמורה. המבקשת טוענת כי אם המומחה הרפואי שמונה יסיים את מלאכתו וייתן את חוות דעתו עוד לפני ההכרעה בבקשת רשות הערעור לגופה, יתקשה בית המשפט לענייני משפחה להתעלם מחוות הדעת שכבר הוגשה לו. במובן זה, כך נטען, ההליך המשפטי כולו "יוכתם" ויהיה בכך משום עיוות דין. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מלכתחילה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה להורות על מינוי מומחה הייתה חסרת הצדקה בנסיבות העניין.

5.עוד טוענת המבקשת כי בקשתה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה, היינו שאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה למנות מומחה מטעמו לפי תקנה 258יב לתקנות כאשר הסוגיה העומדת להכרעה היא כשרותו של המצווה לעריכת צוואה.

6.לאחר שבחנתי את טענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. מדובר בבקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי", כאשר שאלת עיכוב הביצוע נדונה למעשה ב"גלגול שני" . כפי שכבר נפסק, אף אם לא חלות בענייננו אמות המידה שהותוו בהלכת חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), בית משפט זה יגלה ריסון בקבלתן של בקשות מסוג זה, למעט במקרים שבהם מתעורר צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (ראו: רע"א 476/15 פלונית נ' פלונית , פסקה 13 (9.2.2015), וההפניות המובאות שם). איני סבורה כי המקרה דנן עומד באמות מידה אלו. כפי שציין בית המשפט המחוזי, החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה למנות מומחה רפואי אינה החלטה בעלת השלכות בלתי הפיכות, ואיני סבורה כי ייגרם למי מהצדדים נזק – לא כל שכן עיוות דין – אם ביצועה לא יעוכב. עוד אוסיף כי לא ראיתי ממש ביתר טענותיה של המבקשת באשר לאופייה העקרוני של הבקשה. ממילא, טענות אלה מכוונות לגופה של ההחלטה למנות מומחה רפואי בבית המשפט לענייני משפחה – החלטה שעליה תלויה ועומדת בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

7.סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית. ממילא מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.