בע"מ 5750/10 פלוני נ. פלוני

1.

המשיב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא תביעה לאיזון משאבים בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 נגד בת-זוגו לשעבר, המבקשת 1 (להלן: המבקשת ); וכן לקבלת פסק דין הצהרתי בנוגע לזכויותיו בעסק המאפייה של אביה של המבקשת, הוא המבקש 2 (להלן: המבקש ), ולחלופין –לסעד כספי בגין השקעותיו הכספיות במאפייה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט י' כהן ) קיבל את תביעתו של המשיב בחלקה. נפסק, כי על המבקשת לשלם למשיב סך של 12,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין סכום שמשכה מחשבונם המשותף. תביעתו של המשיב לסעד הצהרתי נגד המבקש נדחתה, אך בד בבד נתקבלה תביעתו החלופית לסעד כספי והמבקש חויב לשלם לו סכום של כ-120 אלף ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין השקעות שביצע במאפייה. בנוסף חייב בית המשפט את המבקשים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 24,250 ש"ח.

2.

המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בד בבד עם הגשת הערעור, הגישו המבקשים לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. בקשה זו נדחתה לאחר שנקבע כי מדובר בחיוב כספי שברגיל אין לעכב את ביצועו, וכי המבקשים לא הצליחו להוכיח שלא ניתן יהיה לגבות מהמשיב את הסכומים שנפסקו לטובתו ככל שיתקבל ערעורם. עוד נקבע כי על פניו, סיכויי הערעור אינם גבוהים, משום שמרבית השגותיהם של המבקשים עוסקות בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית – ובהשגות מעין אלה ממעטת ערכאת הערעור להתערב. בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטה זו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו' פלאוט ), שקבע כי בנסיבות העניין הוא לא מצא לסטות מן הכלל שלפיו אין לעכב ביצועו של פסק הדין בשל הגשת ערעור. בית המשפט המחוזי סבר כי אין הוא נדרש להכריע בשאלת סיכויי הערעור, וזאת משום שהמבקשים כלל לא עמדו בתנאי הראשון של בקשה לעיכוב ביצוע, ולא הוכיחו כי לא יוכלו להיפרע מהמשיב בגין הכספים שישולמו לו אם יתקבל ערעורם.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוענים המבקשים כי הערכאות דלמטה

שגו בכך שסירבו לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, או לחלופין לעכב את ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת מחצית הסכום שנפסק בקופת בית המשפט – כפי שהוצע על-ידם. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור הינם טובים, משום שבפסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה נפלו טעויות מהותיות, וכן כי קיים חשש שאם ישולמו הסכומים שנפסקו לטובת המשיב, לא תהיה לו היכולת להשיבם – אם יתקבל הערעור.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, לא שוכנעתי כי היא מעוררת שאלה מעין זו (השוו: בע"מ 6576/09 פלוני נ' עיזבון המנוחה פלונית (לא פורסם, 24.8.09)). הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי מצאו לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, על יסוד הכללים המקובלים לבחינת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי. יישומם של כללים אלה על נסיבות המקרה הפרטניות, אינו מעורר שאלה כללית המקימה עילה להתערבות.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, וממילא נדחית עימה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.