פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
5885/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטים ע' רביד, נ' שילה וט'
לוי-מיכאלי) מיום 06.07.2022 בעמ"ש 60514-04-21
בשם המבקש:
עו"ד יאיר פרלה
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטים ע' רביד , נ' שילה ו- ט' לוי-מיכאלי ) בעמ"ש 60514-06-21 מיום 6.7.2022, בו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו (כב' השופט א' שני ) בתמ"ש 22675-05-20 מיום 29.4.2021, במסגרתו נדחתה תביעת המשיב נגד המבקש.
העובדות בתמצית
2.
המבקש והמשיב הם אחים; עניינו של הסכסוך הממושך ביניהם בצוואת אמם המנוחה, שהורישה להם, בין השאר, דירת מגורים בעיר חולון (להלן: הדירה ). המשיב הגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה והמבקש הסכים לפירוק השיתוף; עוד הסכימו הצדדים על מינוי כונסי נכסים. בהליך התמחרות זכה המשיב, לאחר שהציע את הסכום הגבוה ביותר עבור הדירה. המבקש הגיש בקשה לביטול ההתמחרות, מהטעם שלא זומן כנדרש להתמחרות. ביום 7.4.2019 הורה בית המשפט לענייני משפחה על קיום התמחרות נוספת, וזו נערכה ביום 6.5.2019 (להלן: ההתמחרות הנוספת ). המבקש זכה בהתמחרות הנוספת, לאחר שהציע את הסכום הגבוה ביותר עבור רכישת הדירה, והמשיב הודיע שהוא מסכים למכירת הדירה בסכום שהוצע.
3.
בפרוטוקול ההתמחרות עליו חתמו הצדדים ובאי-כוחם, נאמר כי אם אחד הצדדים יזכה בהתמחרות ויחזור בו מהצעתו לאחר שזכה, הוא "ישלם לבעל הנכס השני, פיצוי מוסכם בשיעור של 10% משווי הכולל [כך במקור – י. ו.] של הצעתו אשר יקוזז לטובת בעל הנכס השני ישירות מחלקו בדירה בעת מכירתה" (להלן: הסכם ההתמחרות ). למרות פניות של כונסי הנכסים, המבקש מיאן לחתום על הסכם מכר לרכישת הדירה. בסופו של דבר ביקשו כונסי הנכסים מבית המשפט לבטל את זכיית המבקש בהתמחרות הנוספת, ולהשיב על כנה את תוצאת ההתמחרות הקודמת. ביום 19.9.2019, לאחר שקיים דיון בעניין, נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשה זו.
4.
לצד ביטול ההתמחרות הנוספת, הגיש המשיב תביעה נגד המבקש בסכום של 210,000 ש"ח, לתשלום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם ההתמחרות. בפסק דין מיום 29.4.2021 דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה. בתמצית, בית המשפט קבע כי מנסיבות העניין עולה שהמבקש לא הפר את הסכם ההתמחרות, אלא שהוא נמנע מלקדם את הליך הרכישה בפרק זמן שאיננו בלתי סביר; מהטעם הזה בוטלה זכייתו בהתמחרות, אך טעם זה לא יכול להצדיק את תשלום הפיצוי המוסכם.
על החלטה זו הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי.
5.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. נקבע כי סירובו של המבקש לחתום על הסכם המכר מהווה הפרת הסכם ההתמחרות המזכה את המשיב בפיצוי המוסכם. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי אין להפחית מהפיצוי, משום שקיים יחס סביר בין סכום הפיצוי המוסכם (10% משווי ההצעה) לנזק שניתן היה לצפות בעת כריתת
הסכם ההתמחרות כתוצאה מסתברת של ההפרה, כאמור בסעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.
מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה חוזר המבקש על עיקרי טענותיו לפני בית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
6.
עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנדון הנוגעות בעיקרן לפרשנות הסכם ההתמחרות, והיא אינה מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. לפיכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). עוד יצוין כי אין בעובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מהערכאה הדיונית, כשלעצמה, כדי להצדיק מתן רשות ערעור (ראו: בע"מ 4643/22 פלונית נ' פלוני , פס' 6 (19.7.2022); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)).
7.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנ ות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה באלול התשפ"ב (21.9.2022).
ש ו פ ט ת