בע"מ 5891-23 בע"מ 5891-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ח' שרעבי) בענ"א 22051-06-23 מיום 9.7.2023, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (השופטת הבכירה ש' ברגר) בתנ"ז 892-08-22 מיום 15.5.2023.

רקע בתמצית

2.המבקש והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) הם הורים לשני ילדים קטינים (להלן: הקטינים), ומצויים בסכסוך בעצימות גבוהה על רקע פרידתם. ביום 11.9.2022, לבקשת עובדת סוציאלית לחוק הנוער, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטינים כנזקקים לפי סעיף 2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1969; הורה על הוצאתם ממשמורת המבקש והמשיבה והעברתם למרכז חירום; וקבע כי הצו יהיה תקף למשך שלושה חודשים מיום הקליטה. במסגרת ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו (ענ"א 54810-09-22; השופט נ' סילמן), נקבע, בין היתר, כי הצו יעמוד בתוקפו למשך ששה חודשים מיום 6.1.2023.

3.ביום 8.5.2023, לבקשת המבקש, התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה, שבמהלכו נדונו בקשותיו להורות על העברת הקטינים למשמורתו ועל החלפת העובדת הסוציאלית לחוק הנוער המטפלת בעניינם (להלן: העובדת הסוציאלית). בהחלטתו מיום 15.5.2023, אימץ בית המשפט לענייני משפחה את המלצות העובדת הסוציאלית, וקבע כי המפגשים בין המבקש והמשיבה לבין הקטינים ייערכו בפיקוח מלא למשך חודשיים; וכי הקטינים ישהו במסגרת חוץ ביתית פנימייתית. הבקשה להחלפת העובדת הסוציאלית נדחתה אף היא, בין היתר, לאחר שבית המשפט התרשם כי טובת הקטינים היא זו שעומדת לנגד עיני העובדת הסוציאלית; כי היא מבצעת את תפקידה כראוי; וכי החלפתה בשלב זה תפגע בטובת הקטינים.

4.על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו מיום 9.7.2023, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור לאחר שקבע כי יש לאמץ את עמדת גורמי המקצוע ביחס למצב הקטינים וטובתם; וכי נימוקיו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין דחיית הבקשה להחלפת העובדת הסוציאלית, נכונים.

5.על פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר המבקש, בעיקרו של דבר, על טענותיו לפני הערכאות קמא, וטוען כי אין מקום להורות על הוצאת הקטינים למסגרת חוץ ביתית בעוד שהוא מעוניין לגדלם ויש לו מסוגלות הורית; וכי יש להורות על החלפת העובדת הסוציאלית, בשל חששו לניגוד עניינים מצדה.

דיון והכרעה

6.לאחר שעיינתי בבקשה שלפניי ושקלתי את נימוקיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

7.הלכה מושרשת עמנו, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כדי למנוע עיוות-דין (ראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). ענייננו נטוע עמוק בנסיבות המקרה הפרטני, והוא איננו מעורר כל שאלה עקרונית, שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, לא שוכנעתי כי קיים חשש לעיוות-דין. לפיכך, הבקשה שלפניי איננה עומדת באמות מידה אלו, אשר מצומצמות עוד יותר בכל הנוגע להחלטות בדבר הסדרים זמניים, כבענייננו (ראו: בע"מ 6905/09 פלונית נ' פלוני, פס' ו' (27.10.2009); בע"מ 4787/23 פלוני נ' פלונית (4.7.2023)). משכך, כאמור, דין הבקשה להידחות.

8.למעלה מן הצורך, אוסיף כי אף לגוף העניין, מקובלות עליי קביעות בית המשפט המחוזי בפסק דינו על נימוקיהן. עמדות גורמי המקצוע מבוססות על העובדות הפרטניות, ובעיקרו של דבר – על טובת הקטינים, אשר כידוע, מהווה שיקול מנחה בהחלטות מהסוג הנדון (ראו, למשל: בע"מ 4746/13 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער – המחלקה לשירותים חברתיים לב העיר למשפחה בעיריית תל אביב-יפו, פס' 22 (4.7.2013); רע"א 3411/16 פלוני נ' משרד הרווחה ירושלים, פס' 17 (20.6.2016)).

רצונו של המבקש לגדל את ילדיו בביתו ומאמציו בנדון מובנים, חשובים ומבורכים. ואולם, מקובלות עליי קביעותיהן של הערכאות קמא כי במצב הדברים הנוכחי, טובת הקטינים מחייבת הוצאתם למסגרת חוץ ביתית פנימייתית; ולמותר לציין כי מדובר בהסדר זמני שייבחן מעת לעת בהתאם לטובת הקטינים ולנסיבות המשתנות.

9.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.