פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
607/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. עוה"ד ליאת בטיש – בתפקידה
כאפוטרופסית לדין של הקטינים
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' אריאלי) ברמ"ש 44954-12-18
מיום 27.12.2018
בשם המבקשת:
עו"ד מאיה יוסף-ויסמן; עו"ד
עינת גורביץ
החלטה
1.
למבקשת ולמשיב 1 (להלן: המשיב ) ארבעה ילדים. המבקשת והמשיב נפרדו, והם מתדיינים בסוגיות המשמורת על הילדים והסדרי הראייה בעניינם. המשיבה 2 התמנתה לאפוטרופסית לדין של הילדים. בדיון ביום 7.8.2018 הסכימו הצדדים שהמבקשת והילדים יעברו להתגורר ביישוב אחר, ושהילדים ישהו אצל המשיב יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. בתסקיר מיום 7.10.2018 המליצו שירותי הרווחה על משמורת משותפת ועל חלוקת זמנים שווה בין המבקשת למשיב (להלן: התסקיר הראשון ). בתסקיר משלים מיום 2.11.2018 אומצו ההמלצות שבתסקיר הראשון. המבקשת ביקשה למנות מומחה שיבחן את המסוגלות ההורית של המבקש. ביום 4.12.2018 דחה בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (כב' השופטת ג' ג'בארין כליפה ) את הבקשה למינוי מומחה. על בסיס התסקיר הראשון נקבע שהמבקש הקפיד על זמני השהות ובילה עם הילדים, הם הביעו אהבה כלפיו, והמבקשת אמרה שהם קשורים אליו. בית המשפט עמד על קשיים בהתנהלות שני הצדדים בקשר למשמורת המשותפת ולא מצא בהם הצדקה למינוי מומחה למסוגלות הורית. בית המשפט הורה למשיב לעבור הדרכה הורית והפנה את המבקשת והמשיב ל"תיאום הורי". עוד הוחלט בהחלטה זמנית לאמץ את המלצות התסקיר הראשון בעניין משמורת משותפת וחלוקת זמני השהות. צוין כי התנהגות הצדדים תקבע אם לתת תוקף קבוע להסדרים אלה. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' אריאלי ) דחה ביום 27.12.2018 בקשת רשות לערער שהגישה המבקשת. הוזכר שערכאת הערעור תתערב בהחלטות בעניין סעדים זמניים רק במקרים חריגים, וצוין שענייננו אינו נמנה עימם. בית המשפט המחוזי קבע שבית המשפט לענייני משפחה נימק את החלטתו כראוי ובהסתמך על המלצות גורמי המקצוע. המבקשת טענה שזמני השהות של הילדים אצל המשיב הורחבו בלי שהוא ביקש זאת; בית המשפט המחוזי לא מצא פגם בכך, משום שההחלטה התבססה על המלצת שירותי הרווחה והתקבלה לאחר שמיעת טענות הצדדים.
2.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת שבמהלך חייהם המשותפים התעלל בה המשיב. היא מוסיפה שבית המשפט המחוזי לא נימק את החלטתו בנימוקים עצמאיים. עוד נטען שהיה מקום לתת משקל להתרשמות של האפוטרופסית לדין של הילדים, שהמליצה לערוך בדיקת מסוגלות הורית. המבקשת גורסת שיש לערוך את הבדיקה בשלב מוקדם. היא קובלת על כך שזמני השהות של הילדים אצל המשיב הוארכו אף שהוא לא הגיש בקשה מתאימה, ועל כך שבית המשפט לענייני משפחה אימץ המלצות שהופיעו בתסקיר הראשון בלי לחקור את עורכיו ולפני שהמשיב עבר הדרכה הורית. המבקשת מדגישה את היותה ההורה הדומיננטית ואת חזקת הגיל הרך ומציינת פגמים שנפלו, לשיטתה, במהימנות המשיב. עוד צוין שההסדר הזמני משנה את המצב שהיה קיים לפניו.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי למסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, במקרים שמתעוררת בהם שאלה משפטית עקרונית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). אמת מידה מצמצמת זו חלה ביתר שאת בבקשת רשות לערער שנסבה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית, שהערעור עליה ב"גלגול שני" אף הוא ברשות (בע"ם 1835/18 פלונית נ' פלונית , פסקה 4 (6.3.2018)). ההחלטות שהמבקשת משיגה עליהן נטועות בדל"ת אמות המקרה, ואין בהן סוגיה עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים. אשר להארכת זמני השהות של הילדים אצל המשיב באין בקשה מתאימה שלו, בית המשפט לענייני משפחה שמע את עמדות הצדדים, המבקשת עצמה מציינת ש"עמדת האב הייתה אימוץ מסקנות התסקיר", והחלטת בית המשפט עולה בקנה אחד עם ההמלצה של גורמי המקצוע בתסקיר הראשון.
הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ו' באדר א התשע"ט (11.2.2019).
ש ו פ ט