פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ 6384/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
בקשה למתן רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים
א' קולה
,
ע' הוד
ו-
ר' גלפז-מוקדי
) בעמ"ש 17386-03-20 מיום 20.7.2020
בשם המבקשת:
עו"ד שי זילברברג
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים
א' קולה , ע' הוד ו- ר' גלפז-מוקדי ) בעמ"ש 17386-03-20 מיום 20.7.2020, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (השופט מ' שדאפנה ) בתמ"ש 5436-05-16 מיום 2.2.2020.
2.
בפסק דינו דחה בית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית שהגישה המבקשת נגד המשיבים, בה עתרה בין היתר כי ייקבע שהיא בעלת מחצית הזכויות בדירת בעלה המנוח, שהייתה בבעלותו טרם נישואי הזוג ואשר הוריש אותה למשיבה, שהיא אחייניתו. מאחר שבשל רכישת הדירה על ידי המנוח ערב נישואיו למבקשת הוחרגה הדירה ממצבת הנכסים לאיזון לפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, בחן בית המשפט האם המבקשת רכשה זכויות בדירה על פי הדוקטרינה של שיתוף ספציפי בנכס מכוח הדין הכללי. בית המשפט קבע כי אין די בכך שבני הזוג התגוררו בדירה במשך שנות נישואיהם וכי המבקשת " לא הניחה כל תשתית ולו מינימלית " לקיומו של "דבר מה נוסף" הנדרש להוכחת כוונת שיתוף בדירה.
3.
בית המשפט המחוזי דחה כאמור את ערעורה של המבקשת, משסבר כי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה מבססות את המסקנה לפיה המבקשת לא הוכיחה קיומה של כוונת שיתוף בדירה.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
_________________________
20063840_B06.docx
סח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i l