בע"מ 6419/08 פלוני נ. פלוני

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש), לפיה נמחק הערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ב' גרינברגר).

2.

הרקע לבקשה הוא, בתמצית, כדלקמן. המבקשים והמשיבים הגישו תביעות הדדיות לבית המשפט לענייני משפחה, שעניינן זכויותיהם בירושתו של המנוח זריה איסווא ז"ל. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת המשיבים ודחה את תביעת המבקשים. בטרם חלף המועד להגשת ערעור, הגישו המבקשים בקשה להארכת המועד להגשת ערעור, בהסכמת המשיבים. הבקשה התקבלה והארכה המבוקשת ניתנה. בטרם חלפה תקופת ההארכה הגישו המבקשים בקשה מוסכמת נוספת להארכת מועד להגשת הערעור, אשר לא ניתנה בה החלטה. כשלושה חודשים לאחר המועד שנקבע להגשת הערעור, הגישו המבקשים את ערעורם לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי מחק את הערעור וקבע כי הגשת ערעור באיחור משמעותי ושלא באישורו של בית המשפט אינה מתאפשרת אך בשל הסכמתם של הצדדים לדבר, והטעים כי לוח הזמנים הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי אינו נתון לשינוי לגמישות כחפצם של הצדדים.

מכאן הבקשה דנן.

4.

לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט המחוזי חורגת מן הנהוג בפסיקה ועומדת בניגוד לעקרונות היסוד של שיטת המשפט הנוהגת בישראל המאופיינת בשליטת בעלי הדין על התנהלותו של ההליך ויכולתם להתנות על דיני ראיות ונהלים פרוצדוראליים.

5.

דין הבקשה להידחות. ההלכה הפסוקה מורה כי לא תינתן זכות לערעור בגלגול שלישי, אלא

כאשר מתעוררת שאלה משפטית החורגת מגדרי המחלוקת בין הצדדים, או כאשר קיים חשש שנגרם למבקש עיוות-דין (רע"א 2284/05 רגומי 1978 בע"מ נ' שלוס (לא פורסמה, 25.5.2005) ; רע"א 1099/00 בודקר נ' בודקר (לא פורסמה, 20.3.2000)). כך הדבר ביתר שאת, עת עסקינן בהחלטות בעלות אופי דיוני (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימידט נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206 (1990)). במקרה דנן, לא מתעוררת כל סוגיה החורגת מעניינם הצר של הצדדים ואין המדובר בעיוות דין המצדיק התערבותה של הערכאה השלישית. המבקשים אמנם הגישו בקשה מוסכמת לדחיית מועד דיון, אולם בבקשה לא ניתנה החלטה וברי כי כל עוד לא התקבלה החלטה בבקשה, המועד המקורי שנקבע עומד בעינו. יתר על כן, המבקשים לא טרחו להגיש בקשה למתן החלטה וכן נמנעו מלהזכיר את בקשתם במסגרת הערעור שהגישו, ועל כך אין להם להלין אלא על עצמם.

משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.