בע"מ 6440/15 פלוני נ. פלוני

1.ההליך שבכותרת, אשר הוגש ביום 24.9.2015, נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים 14.7.2015. בפסק הדין נדחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אשר קיבל תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת למתן סעד הצהרתי וסעד של פינוי.

הודעה על קביעת עירבון, לפיה נדרשה המבקשת להפקיד עירבון בסך של 20,000 ש"ח בתוך 15 ימים, נשלחה לבא-כוח המבקשת ביום 6.10.2015. המבקשת עתרה ביום 21.10.2015 למתן ארכה להפקיד את העירבון עד ליום 21.11.2015, ובקשתה זו התקבלה ביום 21.10.2015. ואולם העירבון לא הופקד במועד הנדחה שהתבקש וההליך נרשם לדחיה. הודעה על רישום ההליך לדחיה הומצאה לבא-כוח המבקשת ביום 6.12.2015, ובהחלטה מיום 31.12.2015 הוריתי כי היה והמחדל לא יוסר בתוך שלושה ימים יידחה ההליך. משלא הופקד העירבון נדחה ההליך בהחלטה מיום 20.1.2016.

כשמונה חודשים לאחר מועד דחיית ההליך הגישה המבקשת בקשה "לפתיחת תיק". בבקשה זו עותרת המבקשת "לפתוח" את התיק שנסגר, ולצד בקשה זו הוגשה בקשה למתן ארכה להפקדת העירבון. המבקשת ציינה כי היא נתונה במצב כלכלי קשה ועל כן עליה לגייס את הסכום בעזרת קרובי משפחה וחברים. כן טוענת המבקשת כי סיכויי ההליך טובים, וכי התוצאה של פסק הדין (פינוי מבית) גורמת לה לנזק ממשי ובלתי הפיך.

2.בקשתה של המבקשת "לפתיחת תיק" היא במהות הדברים בקשה לביטול החלטתי מיום 20.1.2016 ול"החייאת" ההליך אשר בא אל סיומו. בקשה ל"החייאת" הליך ערעורי אשר נדחה מחמת אי הפקדת עירבון מוגשת מכוח הוראת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:

תקנות סדר הדין האזרחי ). בבש"א 5822/05

לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם (28.6.2006) (להלן: עניין לה נסיונל ) עמדה כב' השופטת (כתוארה אז) מ' נאור על אמות המידה והשיקולים הרלבנטיים בבחינת בקשה כאמור, ולאחר עיון בחומר שבפניי סבורני כי יישומן של אמות מידה אלו מוביל בענייננו לדחיית הבקשה.

ראשית, בקשה "להחייאת" הליך יש להגיש בתוך שלושים ימים, כפי שמורה הוראת תקנה 201 הנ"ל, וזהו "קו פרשת המים" (ראו עניין לה נסיונל , פסקאות 19-20). בענייננו הוגשה הבקשה כשמונה חודשים לאחר מועד דחיית ההליך. יודגש בהקשר זה כי אין בפי המבקשת כל טענה כי לא ידעה על ההחלטה הדוחה את ההליך סמוך לאחר הינתנה, ועוד יודגש כי לא פורט על ידה מדוע השתהתה פרק זמן כה ממושך ממועד מתן ההחלטה ועד להגשת הבקשה דנן. ממילא לא הוכיחה היא קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה להגשת הבקשה (השוו ע"א 6924/13 ווק אפ תאי בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף חיפה (19.5.2014) (להן: עניין ווק אפ תאי )).

שנית, מעבר לאיחור הניכר בהגשת הבקשה הרי שגם לגופם של דברים קיים בה קושי. בבחינת בבקשה כגון דא יש לבחון האם למחדלים שהובילו לאי הפקדת העירבון במועד שנקבע יש הסבר מניח את הדעת (ראו עניין לה נסיונל , פסקה 22). בענייננו לא פרשה המבקשת בבקשה ובתצהיר שצורף לה כל הסבר למחדל שבאי הפקדת העירבון. כל שנטען הוא שנדרשת ארכה לגיוסו מחברים וקרובים, ולא הובהר מדוע מאמץ זה לא נעשה בפרק הזמן שנקבע להפקדת העירבון. לא למותר להזכיר בהקשר זה כי המועד להפקדה נדחה לבקשת המבקשת, וכי לא הוגשה על ידי המבקשת (המיוצגת בידי עורך דין) כל בקשה בעניין לאחר שההליך נרשם לדחיה ולאחר שניתנה ההחלטה מיום 31.12.2015, בה נקבע כי אם לא יוסר המחדל ההליך יידחה (השוו: בש"א 5659/13 בארי נ' אלסינט בע''מ (30.9.2013); עניין ווק אפ תאי ). עוד אוסיף כי לעיתוי הגשת הבקשה יש ליתן משקל ממשי, השוקל לחובת המבקשת, שכן בפתיחתו המחודשת של ההליך בחלוף פרק זמן כה ממושך ממועד דחייתו יהיה כדי לפגוע באופן ניכר בהסתמכותו של המשיב על סופיות ההליך. לבסוף יש ליתן משקל לכך שההליך אשר החייאתו מתבקשת הוא הליך ערעורי "בגלגול שלישי" הנסב על פסק דין בו נדחה ערעור על יסוד הוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל כן - על פני הדברים - סיכויי ההליך אינם תומכים אף הם בהיעתרות לבקשה.

מכל הטעמים המפורטים לעיל הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה להחייאת ההליך, והבקשה נדחית אפוא.

משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.