פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
6480/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
5. חברת תחנת מוניות
הפלמ"ח
6. פורמלי פרקליטות
מחוז ירושלים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים (ס. הנשיא מ' דרורי) מיום 4.7.14 ברמ"ש 25113-06-13
בשם המבקשת:
עו"ד נתאי נדר
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור מיום 29.9.14 (הועברה לטיפולי לאחר קבלת פטור מעירבון על-ידי הרשם השופט ג' לובינסקי ביום 15.12.14) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא מ' דרורי ) מיום 4.7.14 ברמ"ש 29702-04-13 ורמ"ש 25113-06-13, בו התקבל ערעור המשיבים 2-1 על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (השופט ש' אלבז ) מיום 5.3.13 בתמ"ש 27153/05. עניינה של הבקשה הוצאות משפט בהן חויבה המבקשת, בעקבות הליך שהסתיים במחיקתו נוכח אי תשלום אגרה על-ידי המבקשת, כפי שיפורט בקצרה.
ב.
המבקשת הגישה בבית המשפט לענייני משפחה תביעה כספית נגד המשיבים שעניינה מערכת יחסים בין המבקשת לאחיה ואחרים. התביעה נמחקה כלפי המשיבים בתיק שלפנינו, כאמור נוכח אי תשלום אגרה מצידה, ונדונה כלפי אחרים. ביום 5.3.13 נעתר בית המשפט לבקשת המשיב 3 כי המבקשת תישא בתשלום שכר טרחה לטובתו, וזאת כיון שנקבע שלא היתה הצדקה להגשת התביעה נגדו; התשלום נפסק בגובה 6,000 ₪, חלף הסכום שהתבקש – 15,000 ₪. אשר למשיבים הנוספים נקבע כי "הדרישה [לתשלום שכר הטרחה – א"ר]... נדחתה הואיל והיתה הצדקה להגשת התובענה נגדם ורק אי רצונה של המשיבה (המבקשת בענייננו – א"ר) לשאת בתשלום האגרה מנע בירור התובענה". על החלטה זו הגישו המשיבים 2-1 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, והבקשה התקבלה. נקבע בפסק דין מפורט, כי כיון שהוגשו בתיק נשוא העניין אך כתבי תביעה והגנה, שגה בית המשפט לענייני משפחה בקבעו כי היתה הצדקה להגשת התובענה, שעה שלא היה בפניו מידע מספק לביסוס קביעה זו. בית המשפט המחוזי קבע איפוא, כי יש לפסוק לטובת המשיבים 2-1 את סכום ההוצאות הראוי, מבלי להידרש לשאלת סיכויי התביעה. בין השאר מנה בית המשפט את ההוצאות אליהן נכנסו המשיבים בשל ההליך. אף שבסופו של דבר לא הבשיל. הסכום הכולל שהושת הוא 70,500 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית או הפרשי הצמדה וריבית (לפי פירוט). מכאן הבקשה הנוכחית.
ג.
נטען בבקשה כי שגה בית המשפט המחוזי בהתערבו בפסיקת ההוצאות על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהוצאות שהשיתה הערכאה הדיונית, וענייננו אינו מצדיק חריגה מכך. לגופם של דברים נטען, כי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה היתה כדין, שכן אף שהוגשו כתבי תביעה והגנה בלבד בתיק מדובר בתביעת המשך לתביעה קודמת, כנגד אותם משיבים ובגין אותו נכס, אשר התנהלה בפני אותו שופט בבית המשפט לענייני משפחה, ולכן יכול היה השופט להעריך את סיכויי התביעה ולקבוע כי אין מקום להשית על המבקשת הוצאות, כמות שעשה.
ד.
לאחר עיון בבקשה, אין בידי להיעתר לה. אכן, כפי שמציינת המבקשת, אין
דרכה של ערכאת הערעור להתערב כדבר שבשגרה בסכום ההוצאות אותו קבעה הערכאה הדיונית ( ע"א 378/78 מרדכי קלינגר נ' מנהל מס עזבון , פ''ד לג(1) 509 , 510 (1979); ע"א 733/87 חייט נ' ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ , פ"ד מג(4) 768 (1989); ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי
500-499 (מהדורה שלישית, 2012)). אולם, אין כלל בלא חריג, ובית המשפט המחוזי נדרש לכך בנידון דידן, וקבע כי המקרה נשוא ענייננו מצדיק חריגה מן הכלל הרחב של אי ההתערבות, נוכח העובדה שהערעור שלפניו נסב על עצם החיוב בהוצאות ולא על גובה הסכום, וכן כיון שמדובר בסכומים שאינם זניחים (פסקה 79 לפסק הדין). חוששני שאין הדבר מצדיק גלגול ערעורי נוסף. כידוע אי התערבות בגלגול שלישי אין פירושה כי בית המשפט שלערעור בנדבך הבא היה בהכרח מחליט בדיוק כבית המשפט הקודם, אלא כי אין מקום לגלגול שיפוטי שלישי; ראו דברי מ"מ הנשיא (כתארו אז) שמגר בבר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123, 128. כך, אף אם מצאה ערכאת הערעור, כבענייננו, לשנות מהחלטת הערכאה הדיונית (רע"א 1975/08
על רד הנדסת מעליות בע"מ נ' נציגות הבית המשותף מרח' ברקת 16 חולון , פסקה ה(3)(2008); רע"א 4055/11 אלבז נ' רונן
(2011)).
ה.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ט בכסלו התשע"ה (21.12.2014).
ש ו פ ט