בע"מ 6498/19 פלוני נ. פלוני

1 .

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.7.2019 (עמ"ש 9109-05-19, השופטים ס' גיוסי , ח' שרעבי ו- מ' דאוד ), ובהמשך לכך גם כנגד החלטתו מיום 6.10.2019. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 5.3.2019 (תלה"ם 33917-05-18, השופט ב' צ' ברגר ).

2.

בקשה זו היא למעשה שלב נוסף בהתדיינות ארוכה בין בני זוג לשעבר. גלגולה הקודם נדון בהחלטתי מיום 30.7.2019, אשר בה דחיתי בקשה אחרת של המבקש (בע"ם 5114/19). למעשה, פסק הדין וההחלטה שעליהם נסבה בקשת רשות הערעור הנוכחית הם המשכה הישיר של ההחלטה שבה עסקה בקשת רשות הערעור הקודמת.

3.

ביום 25.7.2019 נתן בית המשפט המחוזי החלטת ביניים שבגדרה הורה למבקש להודיע אם הוא מוכן להסכים לדחיית ערעור שהגיש חלף מחיקת הערעור, כפי שביקש. המבקש טען כנגד החלטת ביניים זו, ובהחלטתי ציינתי כי המקרה שבו עסקינן אינו עומד באמות המידה המחמירות להתערבות בהחלטות ביניים בהליך ערעורי.

4.

בהמשך לכך, ביום 31.7.2019 הגיש המבקש תשובה לבית המשפט המחוזי שכותרתה "הודעה על מחיקת/דחיית הליך", ובתוכנה כתב המבקש כך: "אני מקבל את הצעת בית המשפט כלשונה ואני נסוג בי מהערעור". כן התייחס המבקש לאפשרות של פסיקת הוצאות וביקש מבית המשפט להתחשב במצבו. בו ביום נתן בית המשפט המחוזי פסק דין שבו הורה על דחיית הערעור כאשר כל צד נושא בהוצאותיו. מלכתחילה, בקשת רשות הערעור נסבה על פסק דין זה.

5.

להשלמת התמונה יצוין כי המבקש אף הגיש ערעור לבית המשפט העליון על החלטתו של השופט בבית המשפט לענייני משפחה שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המבקש, וזה נדחה (ע"א 1923/19, הנשיאה א' חיות).

6.

כחודשיים לאחר מכן, ביום 2.10.2019 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק דינו. בבקשה נטען כי המבקש כלל לא ביקש את דחיית הערעור אלא רק הודיע שהוא נסוג ממנו. ביום 6.10.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו כי מקומן של השגות המבקש על פסק הדין הוא בבקשת רשות ערעור. בקשה שהוגשה לתיקונה של בקשת רשות הערעור נסבה על החלטה זו.

7.

המבקש, המייצג את עצמו, טוען כי בית המשפט המחוזי שגה שעה שפירש את ההודעה שמסר כהסכמה לדחיית הערעור. עוד מוסיף המבקש וטוען כי בית המשפט המחוזי אף שגה שעה שנמנע מביטול פסק הדין השגוי, לטענתו. לשיטתו של המבקש, הוא פעל לפי המלצת בית המשפט המחוזי ונסוג מהערעור על מנת להגיש תביעה חדשה, ואילו דחייתו של הערעור במקרה זה תפגע בזכות הגישה שלו לערכאות.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה, אני סבורה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. המבקש במקרה זה כלל לא טען כי התקיימו התנאים להענקת רשות ערעור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)), דומה כי די בכך כדי לדחות את הבקשה. במאמר מוסגר אוסיף, כי טענת המבקש כי לא הבין את משמעות הודעתו לבית המשפט המחוזי מעוררת שאלות בהתחשב בכך שהנושא כבר עמד במרכז החלטתי הקודמת, כמו גם בכך שהובהר לו על ידי בית המשפט המחוזי כי אם לא יסכים לדחיית הערעור יינתן פסק דין לגוף הדברים. במצב דברים זה שוכנעתי כי למבקש אף לא ייגרם עיוות דין אם בקשתו תידחה.

9.

מבלי לחוות דעה לגופו של דבר, אוסיף כי ניכר שהמבקש מתקשה בייצוג עצמו, ודומה שטוב יעשה אם יבחן את האפשרויות העומדות בפניו בתחום זה, לרבות פנייה ללשכת הסיוע המשפטי (פרטי הקשר כפי שהם מופיעים באתר משרד המשפטים – טלפון: 076-5300899, כתובת דוא"ל: moked-siyua@justice.gov.il ).

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, תוך התחשבות בכך שהמבקש אינו מיוצג – אין צו להוצאות.