פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 6605/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלונית
4. פלוני
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ח' שרעבי, א' אלון וא' נאמן)
בעמ"ש 55558-04-21 מיום 13.7.2021
בשם המבקשים:
עו"ד סיף אלדין ותד
החלטה
1.
המבקש 1 (להלן: המבקש ) והמשיבה 1 (להלן: המשיבה ;
להלן ביחד: בני הזוג ) התגרשו בארצות הברית בשנת 2007. ביום 26.11.2009 הגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה תביעה שבגדרה התבקש בין היתר פירוק שיתוף בהתייחס לבית שבבעלותם המשותפת של בני הזוג (להלן: הנכס ). בשנת 2011 מונו באי כוחם דאז של הצדדים לכונסי נכסים לצורך מכירת הנכס (להלן: כונסי הנכסים ).
ביום 7.4.2014 קבע בית המשפט מתווה שלפיו עומדת למבקש ולאביו "זכות ראשונית" לרכישת הנכס, וכי אם לא תמומש, תועבר זכות זו למשיבה ולאחר מכן יוצע הנכס למכירה בפרסום או על ידי כונסי הנכסים (להלן: ההחלטה משנת 2014 ). לימים, ביום 28.7.2019 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות בין המבקש לבין המשיבה, שבמסגרתן נקבעו תנאי ההשתתפות והתשלום של המבקש בהליך ההתמחרות לרכישת הנכס. יומיים לאחר מכן, ביום 30.7.2019, חתם בית המשפט על פסיקתא המאשרת את זכיית המבקש בהתמחרות לרכישת זכויות המשיבה בנכס. ביום 27.5.2020 ביטל בית המשפט את זכייתו של המבקש בהתמחרות ואת הסכם המכר בינו לבין כונסי הנכסים, וביום 12.1.2021 ביטל הסכם מכר נוסף עם המבקש – בשני המקרים תלה בית המשפט את החלטותיו בהתנהלות המבקש ובהפרות מצדו של הסכם המכר.
ביום 28.2.2021 אישר בית המשפט את זכיית הצעתה של המבקשת 2 בהליך ההתמחרות (להלן: הזוכה הראשונה ), ובצדה אושרה גם ההצעה השנייה בגובהה, של המשיב 4 (להלן: הזוכה השני ), למקרה שבו הסכם המכר עם הזוכה הראשונה לא ימומש "מכל סיבה שהיא" (סעיף 38(ד) להחלטה).
ביום 7.3.2021 הגישה הזוכה הראשונה "בקשה לאישור נאמנות" שבמסגרתה התבקש בית המשפט לקבוע כי הזוכה הראשונה היא למעשה נאמנת של המבקש.
ביום 21.3.2021 הגישו כונסי הנכסים בקשה לבטל את ההכרזה על הזוכה הראשונה בשל הפרה יסודית של הסכם המכר ולהורות על מכירת הנכס לזוכה השני.
2.
ביום 4.4.2021 הורה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' סגנית הנשיא א' מירז ) על זכייתו של הזוכה השני ואישר את הסכם המכר עמו, וזאת נוכח הפרה יסודית של הסכם המכר מצד הזוכה הראשונה, שלא שילמה את התשלום הראשון כפי שנקבע בהסכם. בית המשפט הוסיף ועמד על התנהלותו של המבקש לאורך ההליך – שנמשך זה למעלה מעשור – ותיארו, בין היתר, כמי שנהג "[...] בדרכים פסולות, בכחש וכזב ותוך גילויי התנהגות כוחנית ואלימה" (סעיף 26 לפסק הדין).
בית המשפט דחה גם את "הבקשה לאישור נאמנות" (הגם שציין כי אין צורך להכריע לגופן של הטענות, נוכח הפרתו היסודית של הסכם מכירת הנכס), בקבעו כי יחסי נאמנות ככלל אינם דורשים את אישור בית המשפט ואף לא מסורה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בכך. עוד הורה בית המשפט על חילוט הערבות שהפקידה הזוכה הראשונה לצורך השתתפותה בהליך ההתמחרות.
3.
ביום 13.7.2021 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ח' שרעבי , א' אלון ו א' נאמן ) את ערעורי המבקשים. נקבע כי הערעורים חוזרים על טענות שנדונו ונדחו בבית המשפט לענייני משפחה ומכוונים נגד ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בפסק הדין, ולפיכך יש מקום לדחותם מכוח סעיף 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לצד זאת, מצא בית המשפט להרחיב במעט את נימוקיו. כך, נקבע כי הגשת ה"בקשה לאישור נאמנות" רק לאחר הזכייה ולאחר אישור הסכם המכר עם הזוכה הראשונה נעשתה בחוסר תום לב ומהווה שינוי של תנאי ההסכם האמור; כי זכות הקדימה של המבקש לא נפגעה מקום שבו ניתנו לו הזדמנויות רבות למימוש זכות זו, ולעומת זאת יש לתת "משקל משמעותי" לאינטרס ההסתמכות של הזוכה השני, שכבר פעל למימוש ההסכם; וכי חילוט הערבות שהפקידה הזוכה הראשונה נעשה בהתאם לתנאי ההסכם ולנהוג בפיצויים מוסכמים, ואין לבטלו גם בשים לב להתנהלותה "בחוסר שקיפות". באותו יום בו ניתן פסק הדין, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצועו. ביום 21.7.2021 קיבל בית המשפט את הבקשה, וקבע שאם תוגש בקשת רשות לערער על פסק דין במועדה, יעמוד עיכוב הביצוע בעינו עד להחלטה אחרת של בית משפט זה.
4.
מכאן הבקשה ש לפניי,
שלצדה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע .
המבקשים טוענים כי בית המשפט לענייני משפחה התעלם מזכות הקדימה המוקנית למבקש לרכישת חלקו בנכס, מכוח הוראות סעיפים 105-101 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין ). בהקשר זה נטען כי התנאים שהוצבו לפני המבקשים לצורך מימוש הסכם המכר, סותרים את זכות הקדימה האמורה ואת ההסדר שקבוע בחוק, ומשכך לשיטתם המקרה מעורר שאלות עקרוניות. עוד טוענים המבקשים כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט מותירה אותם בהפסד כספי ניכר וכי מכירת הנכס בהתאם לזכות הקדימה, להבדיל ממכירתו בהליך התמחרות, היא האפשרות העדיפה גם עבור המשיבה.
5.
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן בצמצום, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך או מקום שבו הימנעות ממתן רשות כאמור תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 4434/21 פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (11.10.2021)). טענתם העיקרית של המבקשים מכוונת לקיפוח זכות הקדימה של המבקש ולקשר שבין הליך מכירת הנכס לבין ההסדר החוקי שקבוע בחוק המקרקעין. ואולם, שאלה זו לא מתעוררת במקרה דנן מאחר שלמבקש ניתנה זכות הקדימה לרכישת הנכס. זכות זו הוכרה במתווה שקבע בית המשפט לענייני משפחה בהחלטה משנת 2014, ובהמשך אף הסכים המבקש על התנאים להשתתפותו בהליך ההתמחרות ולמימוש רכישת הנכס במסגרת הודעה משותפת שקיבלה תוקף של פסק דין. יתרה מכך, הסכם מכר בין המבקש לכונסי הנכסים אושר פעמיים על ידי בית המשפט, ובשני המקרים נקבע שהמבקש לא עמד בתנאיו. ודוקו: בשני המקרים לא טען המבקש כי ההסכמים לא עולים בקנה אחד עם ההסדר החוקי בחוק המקרקעין (השוו: בע"ם 4051/16 פלוני נ' פלונית , פסקה 2 (8.6.2016)). רק לאחר שלמבקש ניתנו אפשרויות כאמור לרכוש את הנכס, ובחלוף למעלה מעשור של התדיינויות, קבע בית המשפט לענייני משפחה את זכייתם של הזוכה הראשונה והזוכה השני. משכך, השאלה העקרונית שלה טוען המבקש, אינה טעונה הכרעה במקרה שלפנינו (ראו והשוו: בע"ם 1225/21 פלוני נ' פלונית , פסקה 8 (14.3.2021); בע"ם 1066/11 פלוני נ' פלונית (26.4.2011)). יתר טענות המבקשים הן טענות ערעוריות שאינן מקימות עילה למתן רשות לערער.
הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' בחשון התשפ"ב (14.10.2021).
ש ו פ ט