בע"מ 6610/19 היועץ המשפטי לממשלה נ. פלוני

1.

בבקשה דנן ביקש היועץ המשפטי לממשלה (להלן גם: היועץ ) , בדומה להליכים אחרים שהוגשו לבית משפט זה בעניינם של קטינים הנולדים למערכת יחסים זוגית לסבית, להשיג על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהותיר על כנה את פסיקת בית המשפט לענייני משפחה לגבי תחולה רטרואקטיבית של צו הורות פסיקתי שניתן למשיבה 1. הליכים דומים שהגיש היועץ בנושא זה נקבעו לדיון לפני הרכב של בית משפט זה ולכן ביום 10.11.2019 הוריתי כי המבקש יגיש הודעת עדכון בבקשה שלפניי 14 ימים לאחר ההכרעה באותם הליכים. ביום 14.2.2021 ניתן פסק הדין בבע"ם 5544/18 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (להלן: בע"ם 5544/18 ) ובגדרו נדרש בית משפט זה לטענותיו של המבקש בעניין תחולתם של צווי ההורות הפסיקתיים במקרים מן הסוג שלפנינו. בפסק הדין נקבע כי ההכרה בתחולה רטרואקטיבית של צווי ההורות האמורים תתאפשר מקום שבו הבקשה לצו הורות הוגשה בפרק זמן של עד 9 חודשים לאחר הלידה (שם, פסקה 13 לפסק הדין של השופט נ' הנדל ; ראו והשוו גם עמדתי שם, פסקאות 22-21). בצד האמור קבע פסק הדין הוראות מעבר שלפיהן בין היתר כאשר עסקינן בהורים שכבר הגישו בקשה למתן צו הורות פסיקתי (שהוגדרו בפסק הדין כקבוצה א') יוכלו הערכאות הדיוניות להעניק לצו תוקף רטרואקטיבי גם אם בקשתם למתן הצו הוגשה זמן רב לאחר הלידה (שם, פסקה 16 לפסק הדין של השופט נ' הנדל ).

2.

בהמשך להחלטתי מיום 10.11.2019 הגיש היועץ ביום 1.3.2021 הודעת עדכון. בהודעת העדכון צוין כי הוראת המעבר שנקבעה בפסק הדין בהתייחס לקבוצה א' חלה על המשיבות בהליך דנן, ולכן היועץ אינו עומד עוד על התנגדותו לתחולה הרטרואקטיבית של צו ההורות שניתן למשיבה 1, על אף שהבקשה למתן הצו הוגשה בחלוף כשנתיים ו-8 חודשים ממועד הלידה (שם, סעיף 5). עם זאת, היועץ מבקש "לקבל באופן חלקי" את הבקשה דנן ולבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי נושא הבקשה, בטענה שהקביעות בו לא עולות בקנה אחד עם פסק הדין בבע"ם 5544/18. לפיכך מבקש היועץ כי הבקשה שלפניי תתקבל במובן זה שייקבע כי תחולתו הרטרואקטיבית של צו ההורות בענייננו נובעת מהוראות המעבר שנקבעו בבע"ם 5544/18, ולא מהנימוקים שעליהם התבסס פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

3.

כפי המתואר בהודעת העדכון, בבע"ם 5544/18 נקבעו הכללים הרלוונטיים לגבי האפשרות לקבוע תחולה רטרואקטיבית של צווי הורות פסיקתיים מן הסוג שנדון בבקשה שלפניי, ובכלל זאת נקבעו הוראות מעבר לגבי הליכים שנפתחו עובר למועד מתן פסק הדין. בצדק ציין היועץ כי עניינן של המשיבות בא בגדרי הוראת המעבר שנקבעה לגבי קבוצה א', ובהמשך לכך הוא אינו עומד עוד על התנגדותו להחיל את צו ההורות שניתן במקרה דנן ממועד הלידה. בהינתן האמור, ובהעדר השגה על תוצאתו האופרטיבית של פסק הדין נושא הבקשה, אין מקום להמשיך ולדון בה (ראו והשוו: בע"ם 4272/17 פלונית נ' פלונית , פסקה 4 (14.6.2017); בר"ם 1515/16 מנהל הארנונה בעיריית חיפה נ' ברוק , פסקה 5 (25.5.2016); רע"א 8082/14 מקונן נ' פלאפון תקשורת בע"מ , פסקה 3 (21.1.2015)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.