פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
רע"א
8082/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
גלילה מקונן
נ ג ד
המשיבה:
פלאפון תקשורת בע"מ
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) ברע"א
51394-06-14 מיום 24.8.2014
בשם
המבקשת:
עו"ד
יפעת שרפלר; עו"ד עדי ניר בנימיני
בשם
המשיבה:
עו"ד
ברק שורץ
החלטה
1.
עניינה של בקשת הרשות לערער שלפניי בבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בגין חוב נטען של המבקשת עבור צריכת שירותי תקשורת שסיפקה לה לכאורה המשיבה. לאחר שהוגשה התביעה, הגישה המבקשת התנגדות לבקשת הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בעיר תל אביב; ובשלב מאוחר יותר הגישה בקשה להעברת הדיון בעניינה ללשכת ההוצאה לפועל שבעיר אילת. ביום 19.3.2014 דחה בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' הרשמת הבכירה ו' שוורץ ) את הבקשה. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות לערער וביום 24.8.2014 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן ) את הבקשה. בית המשפט קבע כי חרף נסיבותיה האישיות הקשות של המבקשת, פרשנותה של תקנה 109(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצאה לפועל ) מצביעה על כך כי משהוגשה ההתנגדות לבקשת הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שאליה הוגשה התביעה, שוב לא ניתן להיעתר לבקשה להעברת דיון ללשכה אחרת. חלף כך, נקבע כי בקשה להעברת דיון כאמור יש להגיש יחד עם ההתנגדות ללשכה שאליה מבוקש להעביר את הדיון.
2.
מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוענת המבקשת כי הערכאות הקודמות שגו באופן שבו פירשו את תקנה 109(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, ועל כן נדרשת הכרעה מפי בית משפט זה. נתבקשה תשובת המשיבה, שבה התנגדה לבקשת הרשות לערער, תוך שציינה כי הציעה למבקשת להעביר את הדיון בעניינה ללשכת ההוצאה לפועל בעיר אילת באופן המייתר את הבקשה, אך נענתה בשלילה. בשים לב לדברים אלה, בהחלטתי מיום 14.1.2015 הוריתי כי המבקשת תתייחס לטענה זו של המשיבה, דהיינו לטענה כי האחרונה ניאותה לתת בידי המבקשת את הסעד המבוקש בבקשה שלפניי – העברת הדיון בעניינה ללשכת ההוצאה לפועל בעיר אילת. בהתייחסות שהגישה בהתאם להחלטה זו אישרה המבקשת כי המשיבה אכן הסכימה להעברת הדיון כאמור; אך ציינה כי בניגוד לרושם העולה מתשובת המשיבה, הסכמה זו באה רק לאחר שהחלה ההתדיינות לפני בית משפט זה ולא קודם לכן. בצד האמור, הביעה המבקשת את עמדתה שלפיה חרף הסכמת המשיבה להעברת הדיון במקרה הקונקרטי, הצורך העקרוני לדון בבקשת הרשות לערער נותר בעינו.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, וכן לאחר שנתתי דעתי להתייחסות שהגישה המבקשת בהתאם להחלטתי האמורה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי שאדרש לטענות השונות שהשמיעו הצדדים לגופן. כידוע, אין בית משפט זה נוהג לדון בעניינים שהפכו תיאורטיים ואין הוא יושב על המדוכה בכל הנוגע לשאלות אקדמיות שאין להן נפקות מעשית או שאינן נתונות עוד במחלוקת בין הצדדים (ע"א 7094/09 ברוזובסקי הובלות בע"מ איתוראן איתור ושליטה בע"מ , פסקה 7 (14.12.2010); ע"א 7175/98 המוסד לביטוח לאומי נ' בר מימון בע"מ (בפירוק) , פסקאות 9-8 (17.12.2001)). בהסכמת המשיבה להעברת הדיון לעיר אילת יש כדי לסיים את המחלוקת הקונקרטית שעליה מבוססת הבקשה שלפניי ומשכך אין אלא לדחותה. בהסכמת הצדדים, הדיון בעניינה של המבקשת מועבר אפוא ללשכת ההוצאה לפועל בעיר אילת. למותר לציין שאין בהחלטתי זו משום נקיטת עמדה לכאן או לכאן באיזו מהטענות שהעלו הצדדים.
בכפוף לאמור בפסקה 3 שלעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' בשבט התשע"ה
(21.1.2015).
ש
ו פ ט