פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
102/18
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
אשר מעודה
נ ג ד
המשיבים:
1. רון חמד - מנהל מיוחד לנכסי החייב
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז תל אביב
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפש"ר 14210-11-16 מיום 7.12.2017 שניתנה
על-ידי השופט ש' סרחאן
בשם המבקש:
עו"ד צבי וישנגרד; עו"ד
אופיר הוליץ
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ש'
סרחאן ) בפש"ר 14210-11-16 שניתנה ביום 7.12.2017, בגדרה נדחתה בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על המבקש.
רקע והליכים קודמים
2.
ביום 25.1.2017 הוצא נגד המבקש צו כינוס ובמסגרתו נקבע כי תיאסר יציאתו מהארץ עד למתן החלטה אחרת (להלן: צו עיכוב היציאה ). ביום 24.11.2017 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול זמני של צו עיכוב היציאה לצורך השתתפות בהשתלמות מקצועית בחו"ל מטעם מקום עבודתו במהלך חודש דצמבר 2017. המנהל המיוחד הסכים לבקשה בכפוף למילוי התנאים הבאים: תשלום בסך 10,000 ש"ח לקופת פשיטת הרגל לטובת הנושים; שני ערבים, וכן התייצבותו של המבקש, עם שובו ארצה, במשרדי המנהל המיוחד לצורך חידוש צו עיכוב היציאה וביטול הצווים נגד הערבים. המבקש הסכים לשני התנאים האחרונים, אך טען כי אין באפשרותו לשלם 10,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע כי התנאים של המנהל המיוחד מקובלים עליו, למעט גובה סכום הפיקדון ועל כן קבע כי יש להפחיתו ל-5,000 ש"ח. המבקש טען כי אין באפשרותו לעמוד אף בסכום זה וביקש לבחון אפשרות להפחיתו. לאחר דין ודברים בין המבקש לבין המנהל המיוחד, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. בשל כך, ביקש המבקש מבית המשפט המחוזי כי יותר לו לצאת מהארץ ללא צורך בכל הפקדה. ביום 7.12.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי לא שוכנע כי הנסיעה חיונית לצרכי עבודתו וכן כי המעביד נושא בהוצאות הנסיעה. עוד נקבע כי מדובר בהליך "צעיר" וכי חרף הגמשת התנאים לא הושגה הסכמה עם המנהל המיוחד.
הבקשה שלפנינו נסבה על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי.
הבקשה דנן
3.
המבקש טוען כי האפשרות להגיש ערעור במסגרת הליכי פשיטת רגל היא מצומצמת מעיקרה, מאחר שהאפשרות לערער בזכות מוגבלת למי שנפגע על-ידי צו בפשיטת רגל. בנוסף, טוען המבקש כי אומנם בקשתו לצאת לחו"ל אינה רלוונטית עוד נוכח חלוף מועד הנסיעה מושא ההחלטה, אולם, בכוונתו לשוב ולפנות בחודשים הקרובים בבקשות נוספות לאפשר לו לצאת לחו"ל מאותם נימוקים ועל כן יש חשיבות להכריע בבקשה. עוד מציין המבקש כי מדובר בשאלה עקרונית - האם כאשר חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל נדרש לצאת לחו"ל בענייני עבודה, בשעה שהמעסיק ממן את עלויות הנסיעה, יש מקום להתנות את היציאה בתשלום לקופת הכינוס או בהגדלת צו התשלומים החודשי. כמו כן, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי בשל כך שהמבקש והמנהל המיוחד לא הגיעו להסכמה יש לדחות את הבקשה, וכן כי מדובר בהליך "צעיר" ואף בגין זה יש לדחות את הבקשה.
דיון והכרעה
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי בית משפט זה אינו נוהג לדון בשאלות תיאורטיות שאינן אקטואליות עוד (ראו: ע"א 7175/98 המוסד לביטוח לאומי נ' בר מימון בע"מ (בפירוק) , פסקה 5 (17.12.2001) (להלן: עניין בר מימון ); רע"א 8082/14 מקונן נ' פלאפון תקשורת בע"מ , פסקה 3 (21.1.2015); רע"א 1437/15
פלוני נ' פלוני , פסקה 11 (11.6.2015); רע"א 1978/16
סגל נ' אורי , פסקה 2 (17.3.2016); רע"א 192/16 שוקר נ' אינספקס בע"מ , פסקה 3 (18.4.2016) ). אומנם, נקבע כחריג לכלל זה, כי בית המשפט יידרש גם לשאלה תיאורטית, במקרים בהם מונחת לפניו סוגיה אשר עשויה לחזור על עצמה, אך מעצם טבעה היא הופכת להיות תיאורטית בטרם ניתנת הכרעה שיפוטית בעניינה (ראו: בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון , פ"ד נג(5) 241, 250 (1999); עניין בר מימון , פסקאות 7-6 ). אולם, לא זהו המקרה שלפנינו שכן, מטבע הדברים, לא מדובר בסוגיה שהופכת להיות תיאורטית מעצם טבעה בטרם ניתנה הכרעה שיפוטית, אלא בנסיעת עבודה שניתן לדעת עליה מראש באופן המותיר שהות על מנת להיערך בהתאם, לרבות פניה לבית המשפט במידת הצורך.
5.
למעלה מן הצורך אציין כי המבקש מנסה לעטות על בקשתו אצטלה עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, אולם איני סבורה כי כך הדבר, מאחר ומהות הבקשה נטועה בנסיבות הספציפיות של המקרה שלפנינו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מטעמים פרטניים, כגון שלא שוכנע כי הנסיעה אכן חיונית, או כי המעסיק אכן נושא בהוצאות הנסיעה. בקביעות עובדתיות אלה אין מקום להתערבות ערכאת הערעור.
6.
יתרה מכך, אך לאחרונה נדרש בית משפט זה שוב לכלל הידוע לפיו: "ברירת המחדל בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעיקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל" (רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 19 (30.4.2017)). דברים אלו נכונים ביתר שאת כאשר מדובר, כבענייננו, בחייב שהגיש בקשה להכרזתו פושט רגל ובכלל זה הסכים להטלת המגבלות המוטלות על חייב בהליך פשיטת רגל, לרבות הגבלה על יציאתו לחו"ל. אומנם, ניתן כמובן להיעתר לבקשת חייב לאפשר לו לצאת לחו"ל, אולם כל מקרה ייבחן לגופו, כפי שעשה בית המשפט המחוזי בענייננו.
7.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג בשבט התשע"ח (29.1.2018).
ש ו פ ט ת