רע"א 7745/18 ריהאם ערדאת נ. כונס הנכסים הרשמי

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' באומגרט ) בתיק פש"ר

51936-06-18 מיום 2.10.2018 בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה שימוש מוגבל בשיקים לצורך תשלום דמי שכירות.

הרקע לבקשה

1.

ברקע להליך זה, בקשת המבקשת למתן צו כינוס ולהכרזתה פושטת רגל שהוגשה ביום 21.6.2018 לאחר שהצהירה כי חובותיה מגיעים לכדי סך של 182,000 ש"ח. ואכן, ביום 2.7.2018 ניתן על ידי בית משפט צו כינוס נגד המבקשת במסגרתו הוטלו עליה מגבלות שונות הכוללות את המגבלות לפי סעיף 42א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). בהתאם לכך המבקשת הוגדרה "לקוח מוגבל מיוחד" כמשמעותו של מושג זה בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: חוק שיקים ללא כיסוי ).

2.

ביום 2.10.2018 הגישה המבקשת בקשה להתיר לה שימוש מוגבל בשיקים לצורך תשלום דמי שכירות. בבקשה נטען כי המבקשת נדרשת להפקיד שיקים מראש לכל תקופת השכירות, עקב דרישת בעל הדירה שבה היא מתגוררת להבטיח את תשלום דמי השכירות כסדרם. המבקשת ציינה כי אין מי שיסייע לה בהפקדת שיקים במקומה וכי מתגוררים עמה שני ילדיה הקטנים בני 3 ו-4 שנים. כן נטען כי בשוק השכירות קיים קושי להשכיר דירה ללא הפקדת שיקים או בטחונות אחרים. ביום 2.10.2018 הבקשה נדחתה ללא נימוקים זולת הפניה לרע"א 972/17 פלוני נ' עו"ד אמיר סטמרי (18.10.2017), החלטה שניתנה בבית משפט זה (כב' השופט נ' סולברג ).

מכאן לבקשת רשות הערעור שלפנַי.

3.

המבקשת טענה כי טעה בית המשפט משלא נימק את החלטתו בנימוקים רלוונטיים. כן נטען כי ביטול ההגבלה מהסוג המבוקש ותוך פיקוח בעל התפקיד אינה פוגעת בהליך פשיטת הרגל. למבקשת קיים צורך במסירת שיקים, להבדיל מיצירת הוראת קבע, שכן מתן שיק מספק לבעל הדירה בטחון בתשלום והקלה בגביית החוב כלפיו. המבקשת ביקשה להסתמך על אשר נקבע בפש"ר (מחוזי חי') 48286-06-16 ח'ורי נ' כונס נכסים הרשמי מחוזי חיפה ביום 23.6.2017 וביום 4.9.2017 (השופט נ' ג'השאן ), כאשר באותו מקרה ניאות בית המשפט המחוזי להורות על ביטול ההגבלה על שימוש בשיקים בסייגים מסוימים, לאור הצורך במציאת איזון בין תכליות הליך פשיטת הרגל לבין מתן מענה הולם לחייב המתקשה בשכירת דירה.

דיון והכרעה

4.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.

כניסתו של חייב להליכי חדלות פירעון גוררת השלכות שונות ומשמעותיות על התנהלותו הכלכלית. עם הכרזתו פושט רגל, יחולו עליו המגבלות המפורטות בסעיף 42א לפקודה, על פיהן, בין היתר, הוא הופך ל"לקוח מוגבל מיוחד" ונאסר עליו להשתמש בכרטיס אשראי. לפי סעיף 18ב לפקודה בית המשפט רשאי להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס עובר להכרזתו פושט רגל, כי יחולו אף עליו המגבלות הקבועות בסעיף האמור.

6.

במאמר מוסגר ובמבט צופה פני עתיד יצוין, כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון ) אשר פורסם ביום 15.3.2018 וייכנס לתוקף בחלוף 18 חודשים מאותו יום, קובע אף הוא בסעיף 142(3) הגבלות על חייב, וביניהן הפיכתו ללקוח מוגבל מיוחד עם מתן "צו לפתיחת הליכים" נגדו, במסגרתו הוכרז חדל פירעון. לפי סעיף 161(ב)(4) לאותו חוק, עם מתן "צו לשיקום כלכלי" רשאי בית משפט להטיל אותן מגבלות אם מצא כי הן נחוצות לשם הגנה על נושים או כדי למנוע מיחיד להגדיל חובותיו. ברירת המחדל במסגרת חוק חדלות פירעון הינה הטלת מגבלות בתקופת הביניים שבין מתן הצו לפתיחת הליכים לבין מתן הצו לשיקום כלכלי (תוך הותרת פתח ל"ממונה" להסרתן (סעיף 143)), נוכח העובדה שמדובר במצב דברים שבו טרם התבררה התמונה המלאה לגבי התנהלות החייב ומידת שיתוף הפעולה שלו עם ההליך (ראו דברי הסבר להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ה"ח

הממשלה 1027, עמ' 674). רק בשלב מאוחר יותר, עם מתן הצו לשיקום כלכלי, מתן ההגבלות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר בידיו תמונה מלאה יותר בדבר התנהלות החייב. זאת כאמור בשונה מההסדרים הקבועים כיום בפקודה כאשר שיקול הדעת בדבר הטלת מגבלות מסור לבית משפט לאחר מתן צו כינוס ועובר להכרזה על פשיטת רגל.

7.

מכל מקום, תכליתן של אותן הגבלות הנלוות להליך פשיטת הרגל, היא למנוע מן החייב להמשיך וליצור חובות חדשים בעיצומו של ההליך (רע"א 5500/16 עבאס נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 16 (7.11.2016); רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד עודד הכהן , פסקה 15 (25.10.2011)). ואכן, לא בכדי להליכי פשיטת רגל נלווית גם ההגבלה של "לקוח מוגבל מיוחד", שמשמעותה בין היתר, כי אין החייב רשאי למשוך שיק מחשבון הבנק שלו. לשיק כידוע הוענק מעמד מיוחד בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 הקובע כי שיק ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית משפט, והוא מאפשר למי שאוחז בו לפנות ישירות להוצאה לפועל לצורך גבייתו. גם חוק שיקים ללא כיסוי נועד לבסס את השימוש בשיקים כאמצעי תשלום אמין (ראו גם: יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מד 449, 450 (1999)).

8.

פשיטא אפוא כי במצב שבו ניתן צו כינוס, לא בנקל יוכל החייב למשוך שיקים אשר יש בהם משום "הבטחה" – שאין בה הלכה למעשה ממש – לגבייתם. וזאת על שום מה. על שום שמן העבר האחד, שיק אכן יוצר "חוב חדש", שכן ניתן לכאורה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בנוגע לאי-כיבודו. ברם, מן העבר השני, במצב שבו ניתן צו כינוס לגבי החייב מושך השיק, נקיטה בהליכי הוצאה לפועל בקשר לאותו שיק אינה בגדר האפשרי. זאת משום שחוב הנוצר לאחר מתן צו כינוס אינו בר תביעה בהליך פשיטת הרגל המתנהל נגד החייב, ואף אם ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל בגינו, לא ניתן יהיה לנקוט בהליכי גבייה נגד החייב עד לסיומם של הליכי פשיטת רגל. על פני הדברים, עד לסיומם של הליכי פשיטת הרגל יוכל בעל השיק לנקוט רק בהליך נוסף של פשיטת רגל נגד החייב, לפי הוראות סעיפים 90-88 לפקודה, זאת מפני שנכסי החייב כולם מוקנים לנאמן (ראו גם: שלמה לוין ואשר גרוניס

פשיטת רגל , עמ' 223 הערה 8 (מהדורה שלישית, 2010)). מכאן אפוא, כי מדובר ביצירת "חוב חדש" אשר לא ניתן לגבותו בדרך הרגילה שבה ניתן לגבות שטר כאמור.

9.

על כן, יש לדחות את טענת המבקשת. זאת גם בהניח כטענתה כי בעלי דירה עומדים על תשלום שכר דירה על ידי שוכרים בדרך של הפקדת שיקים להבדיל מאמצעי תשלום אחרים, וכי מדובר בפרקטיקה מקובלת בתחום השכרת הדירות. אכן, ניתן להניח כי משכיר יחפוץ כי השוכר ישא בתשלום דמי השכירות באמצעות משיכת שיקים דחויים, בשל כך שעל פניו, השיק שיחזיק יקנה לו ביטחון רב יותר שהתשלום יגיע לידיו. מדובר בביטחון אשר בעל הדירה לא יוכל להשיג אם תוצע לו החלופה הרלוונטית שהוזכרה בעניין רע"א 972/17 דלעיל

– תשלום שכר דירה באמצעות הוראת קבע. אלא שבענייננו העברת השיק לידי המשכיר אינה מספקת את הביטחון שבו הוא חפץ, אלא חזות כזו בלבד, שאין מאחוריה כמעט כלום. שכן כאמור, גם אם יותר לחייב – המוגדר כ"לקוח מוגבל מיוחד" – לספק מחשבונו שיק כאמור, במצב שבו לא יהיה סכום מספק לגבותו ביתרת חשבון הבנק של המבקשת, השיק לא יהיה ניתן לגבייה בהוצאה לפועל ממילא.

10.

מכל מקום, מדובר בעניין המסור לשיקול דעתו של בית המשפט, לפי סעיף 18ב לפקודה, בכל מקרה ומקרה ועל פי נסיבות העניין. אין בנסיבות המקרה – ככל שפורטו בבקשה ואף בבקשה שהוגשה לפני בית המשפט המחוזי, אשר חסרות פרטים רבים כגון מועדי תקופת השכירות ומתי צפויה תקופת השכירות להסתיים; האם התבקש המשכיר לאפשר אמצעי תשלום אחרים ומה הייתה עמדתו בעניין; ובמיוחד היתכנות הבנק ורצונו לנהל חשבון באופן בלתי שגרתי וחריג ולהנפיק שיקים במתכונת מיוחדת ללקוח מוגבל – כדי להצדיק בענייננו הקלה במגבלה שעניינה איסור על שימוש בשיקים.

לא זו אף זו, בענייננו, המדובר בחייבת אשר הגישה בקשה לפני חודשים בודדים בלבד, להכרזתה פושטת רגל. בקשה כזו כוללת מיניה וביה הסכמה להטלת המגבלות המוטלות על חייב במסגרת הליכי פשיטת רגל (ראו גם למשל: רע"א 102/18 מעודה נ' רון חמד – מנהל מיוחד לנכסי החייב (29.1.2018)). על חייב המגיש בקשה להכרזתו פושט רגל לקחת בחשבון את ההשלכות הנלוות לצעד זה, שיכולות להיות להן השפעה על תחומים כלכליים שונים בחייו. וכך במקרה שלפנינו.

על כן, הבקשה נדחית.