ע"א 7175/98 המוסד לביטוח לאומי נ. בר מימון בע"מ (בפירוק)

השופטת מ' נאור :

1.המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור, שהפך תיאורטי, אך הוא עומד על שמיעתו. עמדתי היא כי אין מקום לדון בסוגיה התיאורטית, ומטעם זה דין הערעור להידחות.

2.המשיבה נכנסה לפירוק בשנת 1994. המפרק אישר תביעות של 17 איש שתבעו כעובדים, הגיש את התביעות למוסד לביטוח לאומי בהתאם לסעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה1995- (כנוסחו דאז). לאחר תקופה של כשנתיים בה לא שילם המוסד את התביעות, ולא נתן החלטה אחרת, פנה המפרק לבית המשפט של פירוק בבקשה למתן הוראות. בדיון טען המוסד לביטוח לאומי כי מוסמך הוא לפי סעיף 298 לחוק האמור, לבקר את קביעת המפרק ולדחות את התביעות האמורות, כולן או מקצתן. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור) קבע בהחלטתו כי המוסד אינו מוסמך לעשות כן, ועל כך הוגש הערעור שלפנינו.

3.בינתיים, שילם המוסד לעובדים. גם סעיף 189 תוקן מאז פסק הדין נשוא הערעור (חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 30), התשנ"ט1998-). הענין הקונקרטי נשוא הערעור הפך אפוא לתיאורטי.

בפתח הדיון בערעור הפנינו שאלה לבאת-כוח המוסד בענין הטעם בדיון בשאלה שהפכה תיאורטית. בהודעה שנמסרה בכתב ביקשה באת-כוח המוסד שהערעור יישמע ויוכרע.

5.הכלל הוא שבית המשפט אינו דן בעניינים שהפכו אקדמיים ותיאורטיים. זה הכלל בעניינים אזרחיים: ע"א 506/88 שפר נ' מ"י , פ"ד מח (1) 87, 99-98. זהו הכלל גם בבית המשפט הגבוה לצדק: בג"צ 73/85 סיעת כך נ' יו"ר הכנסת , פ"ד לט (3) 141; בג"צ 1074/93 י-מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' , פ"ד מט (2) 485.

6.אכן, אין לך כלל שאין לו יוצא מן הכלל. בית המשפט עשוי לדון גם בענין שהפך תיאורטי במקום שעומדת לדיון סוגיה העלולה לחזור על עצמה אשר מטבעה הופכת תיאורטית לפני שניתן לקבל הכרעה שיפוטית לגביה (וכביטויו של השופט האמריקאי McKenna ב- Southern P.T.O. v. Interstate Com. Com. 31 S. Ct. 279, 283 (1910)

המצוטטים מתוך Roe v. Wade 93 S.Ct. 705, 713 (1973) בענין

שפר הנזכר בעמ' 99, סוגיה שהינה “capable of repetition, yet evading review" ).

7.דוגמה טובה לחריג אותו מזכיר המערער בהודעתו היא בג"צ 7083/95, 6055/95, צמח ואח' נ' שר הבטחון ואח' , (לא פורסם), בו הועמדה לדיון השאלה האם הוראה בחוק השיפוט הצבאי, הקובעת כי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי רשאי לתת פקודת מעצר על כל חיל לתקופה שלא תעלה על 96 שעות, נוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בענין זה, שטיבו לחזור על עצמו, לא ניתן לקבל הכרעה עקרונית בטרם יהפוך הענין לתיאורטי.

8.אני סבורה שהמערער לא הצליח להראות שהענין נשוא הערעור נופל בגדר חריג לכלל לפיו בית המשפט לא יעסוק בעניינים אקדמיים ותיאורטיים. אני מוכנה לקבל שלפסק דין של בית משפט זה ישנה השלכה על דרך הפעולה של המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי ומבוטחים. ואולם, מה שלא הצליח המערער להראות הוא שהשאלה הטעונה הכרעה היא כזו שלא ניתן להביאה להכרעתו של בית משפט זה במקרה שאיננו תיאורטי. מהודעת המערער וגם מהדיון לפנינו למדנו לדעת כי השאלה המתעוררת בערעור זה מתעוררת גם בערעור אחר התלוי ועומד בבית משפט זה (על פי החוק לאחר תיקונו). לא שמענו שגם הערעור האחר הפך תיאורטי. זאת ועוד

: באת-כוח המערער הזכירה בטיעוניה ענין אחר "העומד על הפרק בימים אלה" בו מתעוררת אותה השאלה עצמה (סעיף 2.2א להודעה).

9.אין אנו עוסקים בערעור זה בשאלה שמעצם טיבה לא ניתן להביאה לדיון במקרה שאיננו תיאורטי. אם תישמע דעתי, נדחה את הערעור בשל כך שהשאלה היא תיאורטית, בלא צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

המשנה לנשיא ש' לוין :

אני מסכים.

המשנה לנשיא

השופט י' אנגלרד :

אני מסכים.

ש ו פ ט

לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופטת מ' נאור.