פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 6721/22
בבית המשפט העליון
בע"מ 6721/22
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטות מ' נד"ב, ח' קיציס וי'
רוטנברג) שניתן ביום 5.8.2022 בעמ"ש 18020-11-21
בשם המבקשת:
עו"ד יצחק וייס
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטות מ' נד"ב, ח' קיציס וי' רוטנברג) אשר ניתן ביום 5.8.2022 בעמ"ש 18020-11-21, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה פתח תקוה (השופטת נ' גדיש), אשר ניתן ביום 31.8.2021 בתמ"ש 20929-05-12, תמ"ש 20976-05-12 ותמ"ש 38466-12-12, ואשר בגדרו נדחתה תביעת המבקשת לקבוע שייפוי הכוח שנתנה המשיבה 1 למבקשת ולמשיב 2 – בני זוג לשעבר והוריה של המשיבה 1 (להלן: ההורים) – עומד בתוקף, ובהתאם שהמבקשת היא בעלת מחצית הזכויות בנכסים שנרשמו על שם המשיבה 1.
2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
3.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).
4.פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". בית משפט קמא הטעים כי מאחר שהעברת הנכסים מההורים למשיבה 1 הושלמה ברישום זכויות הנכסים על שמה, הנטל על הטוען לבעלות אחרת מזו שמשתמעת ברישום הינו נטל כבד – ונטל זה לא הורם. כמו כן נקבע כי לא הוכח קיומה של עסקת נאמנות בין ההורים למשיבה 1. אכן, כפי שקבעתי בעבר, סוגיית חזקת המתנה בין צדדים אשר להם יחסי קרבה מיוחדים כגון יחסי משפחה, היא סוגיה חשובה אשר יכול שבעתיד תדרוש חידוד (ראו: רע"א 5000/21 בנעים נ' רודרמן (8.8.2021)). אף על פי כן, בעניין דכאן ההכרעות קמא מבוססות על ממצאי עובדה ומהימנות, אשר בהם ערכאת הערעור אינה מתערבת אלא במקרים חריגים בלבד (ראו: רע"א 196/88 טומשבסקי נ' אופנהיימר, פ"ד מב(4) 365, 372 (1988); ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ', פסקה 16 (1.12.2008)). המקרה שלפנינו אינו מסוג המקרים החריגים המצריכים התערבות בממצאי הערכאות קמא. יובהר כי בהגיעי להחלטה זו עמד לנגד עיני גם הנספח שהושמט מבקשת רשות הערעור, והוגש בנפרד ביום 23.10.2022.
5.כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' בחשון התשפ"ג (2.11.2022).
ש ו פ ט