פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5000/21
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
סגלית ויולט בנעים
נ ג ד
המשיב:
אהרון רוני רודרמן
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל
אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) שניתן ביום 19.5.2021 בע"א
65467-02-20 ובע"א 2122-03-20
בשם המבקשת:
עו"ד שי גולדנברג
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט , ס"נ, ע' רביד ו נ' שילה ) אשר ניתן ביום 19.5.2021 בע"א 65467-02-20 ובע"א 2122-03-20, ואשר דחה את ערעור המבקשת וקיבל באופן חלקי את ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופטת ח' קלוגמן ) אשר ניתן ביום 15.1.2020 בת"א 44026-03-16, ואשר קיבל חלקית את תביעת המשיב והורה למבקשת להשיב לו סך של 1,005,856 ₪ מתוך הכספים שהוא העביר לה במהלך השנים.
2.
דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
3.
מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ).
4.
לא מצאתי כי פסקי הדין קמא מעוררים שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המבקשת משתיתה את בקשתה על הצורך להבהיר את הסוגיה המשפטית של נטל ההוכחה בהקשרן של מתנות, להבדיל מהלוואות ומעסקאות אחרות שבבסיסן חליפין ותמורה (ראו: רע"א 8068/16 קטן נ' כהן (25.1.2018)). סוגיה זו, שבמוקדה "חזקת המתנה" אשר קמה במסגרת יחסי קרבה עוצמתיים – כדוגמת אלו שבין בני זוג אשר חיים יחדיו ומקיימים קשר אינטימי, או היחסים שבין הורה לילדו – היא ללא ספק סוגיה חשובה אשר יכול שתדרוש הבהרה בעתיד וחידוד ההלכה שחלה בכגון דא. במקרה דנן נקבע, כעניין של עובדה, כי מערכת היחסים בין בעלי הדין, המבקשת והמשיב, לא היתה מערכת של "קרובים-קרובים". קביעתן זו של הערכאות קמא – בית משפט השלום (בפסקה 90 לפסק דינו) ובית המשפט המחוזי (בפסקה 7 לפסק דינו) – ועמה הקביעה שהמשיב לא נתן למבקשת את הכספים מושא המחלוקת במתנה, נטועות בעובדות הפרטיקולריות של המקרה. משכך הוא, אין כל הצדקה לאפשר דיון ב"גלגול שלישי" בעניינם של בעלי הדין אשר לובן עד תום על ידי הערכאה הדיונית וערכאת הערעור.
5.
כמו כן, אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
6.
אף העובדה שבית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שונה מזו של בית משפט השלום אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון (ראו והשוו: רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ , פסקה 7 (3.1.2018); וכן חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)).
7.
אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ל' באב התשפ"א (8.8.2021).
ש ו פ ט