בע"מ 6736-22 בע"מ 6736-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' סגנית הנשיא צ' צפת, כב' השופטת ע' רביד וכב' השופט נ' שילה) בעמ"ש 13244-05-21 מיום 1.9.2022 בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו (כב' השופט י' שקד) בתלה"מ 9669-11-18 מיום 15.3.2021.

העובדות בתמצית

2.המבקשת והמשיב נישאו ביום 21.1.2012 ונולדו להם שתי בנות. עניינה של הבקשה דנן בהסכם ממון עליו חתמו הצדדים ביום 22.12.2011 (להלן: הסכם הממון). בהסכם הממון נקבע, ככלל, משטר רכושי נפרד, ולענייננו רלוונטי סעיף 4.1 הקובע כי רק רכוש שנרכש מהחשבון המשותף של בני-הזוג ייחשב לרכוש בר איזון, כמשמעו של מושג זה בסעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

3.ביום 5.11.2018 הגישה המבקשת תביעה לאכיפת הסכם הממון בבית המשפט לענייני משפחה. בתביעה נטען כי יש לערוך איזון משאבים ברכוש שנצבר במהלך הנישואין, אף אם מקורו איננו בחשבון המשותף.

יצוין, כרקע לדברים, כי ביום 21.2.2019 הגישה המבקשת תביעה לביטול הסכם הממון מחמת עושק, ואולם, התביעה נדחתה בהסכמת הצדדים.

4.בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה לאכיפת הסכם הממון, בהתבסס על לשון סעיף 4.1 להסכם הממון, וכן על אומד דעת הצדדים הנלמד מהראיות שהונחו לפניו. על פסק דין זה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי.

5.בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שקבע, בעיקרו של דבר, כי לשון הסכם הממון ברורה ותומכת בעמדת המשיב, וכן כי המסקנה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לאומד דעת הצדדים בהקשר זה, מבוססת היטב בחומר הראיות. על פסק דין זה הוגשה הבקשה דנן, בה חוזרת המבקשת על עיקרי טענותיה בבית המשפט המחוזי, וכן טוענת כי נגרם לה עיוות דין.

דיון והכרעה

6.דין הבקשה להידחות.

עיון בבקשה מעלה כי היא איננה מעוררת כל שאלה עקרונית, בעלת השלכות רוחב, החורגת מנסיבות המקרה הקונקרטי, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוסף, חרף טענותיה של המבקשת, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני, פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני, פס' 4-3 (14.4.2022)).

7.למעלה מן הצורך, אעיר כי בהינתן הסכמת המבקשת לדחיית התביעה לביטול הסכם הממון מחמת עושק; לשון הסכם הממון; וקביעות הערכאה הדיונית בעניינים שבעובדה – לא ראיתי כי נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

8.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.