בע"מ 6857-22 בע"מ 6857-22

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור אשר תחילתו בבית המשפט לענייני משפחה.

המבקשת טענה כי התוצאות של פסקי הדין בערכאות הנמוכות הביאוה לפת לחם. לטענת המבקשת, היא נאלצת לשלם חובות עבר שלה ושל המשיבה 1 (משכנתה ואשראי) וכי היא נאלצה לרכוש מוצרי חשמל וריהוט חדשים. המבקשת טענה להכנסותיה והוצאותיה החודשיות, לרבות תשלום חובות בסכום חודשי גבוה. המבקשת טענה עוד כי היא פדתה את קופת הפנסיה שלה בתשלום מס מירבי ופנתה כבר לכל מכריה לשם קבלת הלוואה שטרם החזירה.

המבקשת התייחסה להחלטה שניתנה בבית המשפט קמא בבקשתה לפטור מערובה, וטענה כי בשל החלטה זו היא נאלצה למכור את רכבה ולהפקיד את הערובה בסך של 15,000 ש"ח מהתקבולים.

המשיבים התנגדו לבקשת המבקשת למתן פטור מערובה והותירו לשיקול דעתו של בית המשפט את בקשתה לפטור מאגרה. לטענת המשיבים, המבקשת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו לטובתם בהליכים הקודמים. המשיבים טענו עוד כי המבקשת לא הבהירה מדוע לא תפנה למכריה לקבלת עזרה כלכלית, לרבות לבני משפחתה, שנטען כי יש להם יכולת כלכלית איתנה. המשיבים טענו עוד כי טענתה של המבקשת כי נאלצה למכור את רכבה לצורך הפקדת הערובה בבית המשפט קמא היא משוללת יסוד, שכן הפקדת הערובה נעשתה לפני מכירת הרכב. המשיבים המשיכו וטענו כי המבקשת לא צירפה את תלושי השכר שלה או דפי פירוט כרטיסי אשראי. לעומת זאת, כך נטען, המבקשת הודיעה למשיבה 1 כי היא נוסעת לחו"ל בקרוב, וגם מכך ניתן ללמוד כי המבקשת מסתירה את הכנסותיה, ולא הסבירה כיצד היא מממנת את הייצוג המשפטי. עוד טענו המשיבים כי טענת המבקשת כי היא משכה את הפנסיה שלה מראה כי היא פועלת להברחת נכסיה טרם תיכנס להליך של חדלות פירעון. המשיבים טענו כי סיכויי ההליך נמוכים ביותר בגלל שעיקר הטענות מופנות כלפי עניינים שבעובדה, והבקשה לרשות ערעור אינה עומדת באמות המידה המצומצמות לקבלת רשות לערער בגלגול שלישי.

כידוע, ישנם שני תנאים מצטברים לקבלת בקשה לפטור מאגרה וערובה. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; והשני, סיכויים לכאוריים מספקים להצלחת ההליך.

נתתי דעתי לטענות המבקשת, ובפרט לתדפיסי חשבון הבנק שלה. עולה מהם כי יתרתה עלולה להקשות עליה לגייס את הסכומים הנדרשים לתשלום הערובה. עם זאת, המבקשת לא צירפה תלושי שכר ולא פירטה מנין נובע התשלום החודשי הקבוע לחברת כרטיסי האשראי, וגם לכך יש לתת משקל. בנוסף, המבקשת לא פירטה על אודות נכסיה, ככל שישנם, ומהאסמכתה שצורפה לבקשה על פדיון הפנסיה שלה (בתחילת 2021), עולה כי נעשה פדיון של עשרות אלפי שקלים בודדים. יש בכך כדי להעיד על ניסיונותיה לצאת ממצבה הכלכלי בכוחות עצמה. לצד זאת, צודקים המשיבים כי המבקשת לא הוכיחה כי אין ביכולתה לפנות לקרוביה לשם גיוס סכומי האגרה והערובה, והמבקשת לא פירטה את פניותיה למשפחתה.

עיינתי גם ביתר טענות הצדדים, לעניין אי-תשלום ההוצאות שנפסקו לחובת המבקשת, ונתתי דעתי גם לסוגיית הייצוג המשפטי. במכלול נסיבות העניין מצאתי כי אין הצדקה למתן פטור מלא מתשלום הערובה, אולם יש מקום להפחתה מסוימת של גובה הערובה. מסקנה זו מתבקשת גם על רקע סיכויי ההליך, אשר בזהירות המתבקשת יצוין כי בשלב זה אינם נראים גבוהים במיוחד, ולוּ בשל כללי ההתערבות הנהוגים בבית משפט זה בהליך שהוא "גלגול שלישי". באיזון שבין כלל השיקולים הדרושים לעניין מצאתי לפטור את המבקשת מתשלום האגרה ולהעמיד את הערובה על סך של 10,000 ש"ח. הסכום האמור יופקד עד ליום 30.11.2022, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.