בע"מ 6883/16 בע"מ 6883/16

לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת צ' צפת ) מיום 12.7.2016, שבמסגרתה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא נ' שילה ) מיום 7.4.2016 ומיום 10.5.2016.

1.

כעולה מהבקשה והצרופות לה, המבקש הגיש תביעה לפירוק שיתוף נכסי עזבון מנוחה, אשר לפי צו ירושה מתוקן המבקש הוא אחד מיורשיה (להלן: המנוחה ) . בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא נ' שילה ) העניק ביום 8.2.2016 תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים בתיק לפירוק השיתוף. לאחר מתן פסק הדין, הוגשה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה מטעם המשיבה 3 – שהציגה עצמה כמי שיש לה זכויות בעיזבון מנוח אשר לו זכויות בעיזבון המנוחה (להלן: המנוח )

– וביקשה לבטל את פסק הדין האמור מיום 8.2.2016 בטענה שנדרש היה לצרפה כצד להליך היות והיא בעלת זכויות בעיזבון המנוחה. המבקש הסכים לבקשתה זו לביטול פסק הדין, מבלי לפגוע בטענותיו כי למשיבה 3 אין זכויות בעיזבון המנוחה. בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 7.4.2016 ביחס לבקשה אחרונה זו, נקבע כי אין עילה לביטול פסק הדין שניתן ביום 8.2.2016, וזאת חרף הסכמת הצדדים לביטולו; ובפרט משהמשיבה 3 ממילא מסכימה לפירוק השיתוף וכמו כן, כל שהיא מבקשת הוא שבא כוחה יצטרף גם הוא לכונסי הנכסים בתיק. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בצו הירושה של המנוחה נרשם המנוח כיורש של 1/10 מעיזבון המנוחה. לפיכך, היורשת החוקית של המנוח – היא המשיבה 3 – בעלת זכויות בעיזבון המנוחה והיה על המבקש לכתחילה לצרפה כצד בתביעה לפירוק השיתוף. בית המשפט הטעים כי אם למבקש טענות בדבר הסתלקותו של המנוח מעיזבון המנוחה, עליו להעלותן בהליכים המתאימים לכך. המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להבהרת החלטתו זו. ביום 10.5.2016 בית המשפט לענייני משפחה קבע כי החלטתו מיום 7.4.2016 אינה דורשת הבהרה, שכן ברור מלשונה שהמשיבה 3 תצורף כצד לתיק, מכיוון שיש לה לכאורה זכויות בנכסי המנוחה, וכמו כן שבא כוחה של המשיבה 3 יצורף ככונס נכסים בתיק יחד עם יתר באי כוח הצדדים בתיק.

2.

נגד שתי החלטות אלה של בית המשפט לענייני משפחה – מיום 7.4.2016 ומיום 10.5.2016 – הגיש המבקש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת צ' צפת ) דחה ביום 12.7.2016 את הבקשה מבלי לבקש תשובה, בנימוק שבנסיבות התיק דנן – בהן המשיבה 3 מסכימה לפירוק השיתוף נושא ההליך דנן, וממילא לא ניתן לפרקו ללא התחשבות בזכויותיה – השאלה אם ניתן לצרפה כצד לתיק לאחר מתן פסק הדין הינה טכנית בלבד וחסרת השלכה מהותית. עוד הוסיף בית המשפט כי היה על המבקש לכתחילה לצרף את כלל הצדדים בעלי הזכויות לתיק; כי ככל שלמבקש השגות לגבי שאלת זכויותיה של המשיבה 3 בעיזבון המנוחה, עליו לעשות כן במסגרת הדיונית המתאימה; וכמו כן, כי השאלה אם היה מקום לצרף את בא כוחה של המשיבה 3 ככונס נכסים בתיק, אינה מהשאלות המצדיקות התערבותו כערכאת ערעור.

3.

להחלטה זו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי מקרה זה מצדיק מתן רשות לערער, שכן הוא מעלה שאלה עקרונית הנוגעת לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לשנות פסק דין ולצרף צד לתיק, ללא הסכמת הצדדים – והכל מבלי לבטל את פסק הדין המקורי שניתן. לגופו של עניין, עיקר טענות המבקש הן כי לבית המשפט לענייני משפחה לא הייתה סמכות להוסיף את המשיבה 3 כצד לתיק, ובכך לשנות פסק דין "חלוט", מבלי להורות על ביטולו; כי בית המשפט לא היה מוסמך לקבל את כתב הגנתה של המשיבה 3 וכי צירפהּ כצד לתיק מבלי שזו הגישה, כנדרש, בקשה לתיקון או הוספה בפסק הדין; כי החלטתו של בית המשפט בעניין זה לא נומקה כדבעי; וכי יש לבטל את הוצאות המשפט שפסק בית המשפט לענייני משפחה בהחלטתו מיום 7.4.2016.

4.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. כידוע, רשות לערער " בגלגול

שלישי" לא תינתן אלא במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). רשות לערער תוענק באופן מצומצם עוד יותר עת עסקינן בבקשה המתייחסת להחלטת ביניים בעלת אופי דיוני של בית המשפט הדן בהליך העיקרי (ראו למשל, בע"ם 9101/12 פלוני נ' פלונית , פסקה 9 (11.3.2013)). בענייננו, טענות המבקש בנוגע להוספת המשיבה 3 כצד לתיק והוספת בא כוחה ככונס נכסים בתיק לאחר מתן פסק הדין – אינן באות בגדרה של אמת המידה המצמצמת האמורה, ומשכך אינן מקימות עילה למתן רשות לערער. בית המשפט המחוזי בחן את החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע שהיא סבירה ומבוססת. עסקינן בהחלטה במישור הדיוני, שמתייחסת לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. מבלי להידרש לגופה, לא מצאתי כי על פי אמות המידה המקובלות בעניין זה קמה עילה לדון בה ב"גלגול שלישי" (השוו רע"א 2233/10 טנוס נ' עודה , פסקה 5 (15.6.2010)) .

הדברים אמורים גם ביחס לבקשת המבקש לבטל את הוצאות המשפט שפסק בית המשפט לענייני משפחה. טענות המבקש הנוגעות לצו הירושה של המנוחה עומדות לו, ככל שיהיה מעוניין להעלותן בהליך המתאים לכך.

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.