פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
693/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.1.2017 ובקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית
המשפט מיום 12.1.2017, ברמ"ש 21336-12-16 (ע"י כב' השופט
ח' שרעבי
);
בשם המבקשת: עו"ד
מוטי כהן
החלטה
1.
ביום 5.12.2016 הורה בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' הרשם הבכיר נ' מורני ) על ביטולו של צו עיקול זמני אשר הוטל על המשיבה במסגרת הליך המתנהל בינה לבין המבקשת, וזאת לאחר שקבע, בין היתר, כי אין חשש סביר שהמשיבה לא תקיים פסק דין עתידי נגדה (תמ"ש 52296-02-16).
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בד בבד עם בקשה לעיכוב ביצוע (רמ"ש 21336-12-16). ביום 12.12.2016 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ח' שרעבי ) כי עד למתן החלטה אחרת יעוכב ביטול צו העיקול הזמני, וזאת בכפוף להפקדת סכום של 10,000 ₪ על ידי המבקשת, עד ליום 15.12.2016.
2.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת עירבון (בע"מ 9899/16). ביום 20.12.2016 דחיתי את הבקשה, תוך שקבעתי כי היא אינה נמנית עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול הדעת הרחב המסור לבית המשפט הדן בבקשות לסעדים זמניים.
3.
ביום 5.1.2017 דחה בית משפט קמא בקשה לעיון חוזר שהגישה המבקשת על ההחלטה לחייבה בהפקדת עירבון, תוך שקבע, בהחלטה מנומקת, כי המבקשת לא הוכיחה חוסר יכולת כלכלית להפקדת העירבון, וכן כי סיכויי הערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 5.12.2016 - אינם גבוהים. עם זאת, בית המשפט קבע כי "החלטת עיכוב הביצוע מיום 12.12.2016 תישאר על כנה, בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ במזומן בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 12.1.2017. לא יופקד הסכום במועדו, יבוטל עיכוב הביצוע".
ביום 12.1.2017 דחה בית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת על ההחלטה מיום 5.1.2017, אך הורה לפנים משורת על הדין על הארכת הפקדת העירבון עד ליום 17.1.2017. ביום 17.1.2017 דחה בית המשפט בקשה נוספת שהגישה המבקשת לעיכוב ביצוע. בית משפט קמא דחה ביום 18.1.2017 בקשה שהגישה המבקשת ל" עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון ", תוך שנימק את החלטתו, בין היתר, בכך ש" המבקשת מושכת את ענין הפקדת העירבון כבר תקופה ארוכה ".
4.
כעת מונחת לפני בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת ביום 19.1.2017
על החלטת בית משפט קמא מיום 18.1.2017. יצוין כי לגופו של ענין משיגה המבקשת על עצם התניית עיכוב הביצוע שהגישה בהפקדת עירבון בסך 10,000 ₪ (דהיינו, על החלטת בית משפט קמא מיום 12.12.2016, אשר כאמור - בקשת רשות ערעור שהוגשה עליה כבר נדחתה על ידי ביום 20.12.2016), ולא על החלטת בית משפט קמא מיום 18.1.2017. לצד הבקשה לרשות ערעור, הגישה המבקשת בקשה " להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.1.2017... המורה על הפקדת 10,000 ₪ על ידי המבקשת עד ליום 17.1.2017".
5.
בקשת רשות ערעור זו מוטב היה לו לא הייתה מוגשת, ומשהוגשה - דינה להידחות (ובכך אף מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת). המבקשת עושה כל שלאל-ידה על מנת להימנע מהפקדת סכום העירבון הנדרש לשם עיכוב הביצוע שהיא עצמה ביקשה , והיא אינה בוחלת בפתיחה חוזרת ונשנית של הליכי סרק שכל מטרתם הינה "למשוך זמן" ולעכב את הפקדת העירבון. הבקשה שלפני היא רק אחד מאותם הליכי סרק, והנימוקים העולים במסגרתה כמעט זהים לאלה שהביאה המבקשת בבקשתה לרשות ערעור שנדחתה על ידי ביום 20.12.2016. יצוין כי אף לגופו של ענין לא מצאתי כל סיבה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא.
6.סוף דבר : דינן של בקשותיה של המבקשת לעיכוב ביצוע ולמתן רשות ערעור - להידחות. לפנים משורת הדין, ולא מבלי התלבטות, לא אעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתנה היום, כ"ה
בטבת התשע"ז (23.1.2017).
ש
ו פ ט