פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
6988/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלונית
2. פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה
(השופטים
ס' ג'יוסי
,
ח' שרעבי
ו-
א' אלון
)
בעמ"ש
31808-05-20 מיום 13.9.2020
בשם המבקשת:
עו"ד פז יצחקי;
עו"ד רחל טולדנו;
בשם המבקש:
עו"ד ר. רויטגרונד
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו- א' אלון ) בעמ"ש 31808-05-20 מיום 13.9.2020, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופט ב' צ' ברגר ) בתמ"ש 30996-10-14 מיום 24.3.2020.
2.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עתירת המשיב לביטול צו קיום צוואת המנוחה ז"ל אשר ניתן ביום 29.5.2015 על ידי הרשם לענייני ירושה בחיפה, ביחס לצוואה הנחזית להיות צוואתה מיום 20.9.2013, בה ציוותה את כל עיזבונה לטובת המבקשים - אח ואחות אשר בינם לבין המנוחה אין קרבה משפחתית כלשהי. נקבע כי המשיב הוא בן דודה של המנוחה וככזה "בעל ענין" שקמה לו הזכות לבקש את ביטול צו קיום הצוואה. עוד ועיקר, נקבע לאחר עיון בתיק החקירה המשטרתי המתנהל כנגד המבקשים ושמיעת העדויות, כי "צוואת המנוחה זויפה ולא נחתמה על ידה או נערכה על ידה".
3.
ערעור שהגישו המבקשים נדחה כאמור בבית המשפט המחוזי. נקבע כי "פסק דינו של בית משפט קמא מנומק ומפורט היטב, בגדרו סקר את הראיות והעדויות שהובאו לפניו במהלך שבע ישיבות הוכחות בהן העידו ונשמעו עדים רבים, בין היתר עדים מומחים", וכי מסקנותיו מבוססות על קביעות עובדה וממצאי מהימנות מובהקים. בנסיבות אלו, כאשר "בפסק הדין דן בית משפט קמא אחת לאחת בכל הסוגיות שהיו שנויות במחלוקת בין הצדדים", לא מצא בית המשפט המחוזי מקום להתערב.
4.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, לרבות בטענות הנוספות שצירופן התבקש, החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
5.
יצוין כי לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקשים להמתין עם מתן החלטה זו עד לאחר מתן הכרעת הדין, שכן מועד זה שנקבע תחילה ליום 5.1.2021, נדחה למועד מאוחר יותר. בנוסף, וזה עיקר - כידוע, הממצאים והמסקנות של פסק דין מזכה במשפט פלילי אינם קבילים במשפט אזרחי
בו הנאשם הוא בעל דין, וזאת בשים לב להבדל בין מידת ההוכחה הנדרשת לשם זיכוי בהליך הפלילי לזו הנדרשת בהליך האזרחי (סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; ע"א 8817/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(6) 392, 402 (2002)).
6.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.
ניתנה
היום, כ"ב בטבת התשפ"א (6.1.2021).
ש ו פ ט