פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7013/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' שרון נתנאל)
מיום 18.9.14 ברמ"ש 30149-08-14
בשם המבקש:
עו"ד אלכסי באן
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' שרון נתנאל ) מיום 18.9.14 ברמ"ש 30149-08-14, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ש' ברגר ) מיום 26.8.14 בע"ש (חיפה) 1704-08-14.בהחלטה זו נדחה חלקית ערעור המבקש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל חיפה ( הרשמת ס' גץ-אופיר ) מיום 3.8.14 בתיק הוצאה לפועל 02-02683-14-6, אשר דחתה את בקשתו לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוטל עליו במעמד צד אחד ביום 24.6.14.
רקע והליכים קודמים
ב.
המבקש, אזרח ותושב ארה"ב, נישא בקפריסין למשיבה, אזרחית ישראלית, וביום 4.1.11 נולד להם ילד. בפסק דין מיום 26.8.13 חויב המבקש במזונות ילדו לרבות מדור והוצאות חינוך. ביום 23.6.14 נקטה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית המזונות, ובמסגרתם, ולבקשתה, הוצא נגד המבקש ביום 24.6.14 צו עיכוב יציאה מן הארץ. ביום 1.7.14 הגיע המבקש ארצה לבקר את ילדו, ובהיודע לו דבר קיומו של צו עיכוב היציאה מן הארץ, עתר לביטולו בהוצאה לפועל. ביום 3.8.14 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל, לפיה אין מקום לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ. בהחלטתה, עמדה הרשמת על חובתו של המבקש למזונות ילדו, ועל כך שלא נמצאה דרך לאפשר את יציאתו מן הארץ תוך הבטחה כי התשלום אכן יבוצע על ידיו. עוד ציינה הרשמת את הפסיקה הרלבנטית, לפיה יש להעדיף את זכות הקטין להיפרע מאביו בגין מזונות על פני חופש התנועה של האב, וזאת תוך עריכת איזון בין זכויות היסוד של האב כתושב זר וחובתו לדאוג למזונות ילדו, אל מול זכות הילד להיפרע מן האב למזונותיו. לפיכך נקבע כי צו העיכוב יוותר על כנו, וביטולו יבחן כנגד סילוק חוב העבר, והעמדת ערבות לתשלום דמי המזונות בעתיד.
ג.
על החלטה זו ערער המבקש לבית המשפט לענייני משפחה, וערעורו נתקבל חלקית. בית המשפט ציין כי אכן זכותו של קטין למזונות גוברת על זכות האב לצאת מן הארץ, כאשר מדובר בתושב זר, ולכן ככלל אף במצבים מעין אלה, יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. המקרים החריגים בהם צו כזה לא יינתן, יהיו אלה, שבהם זיקת החייב לארץ מזערית, וישנו ספק רב האם השארתו בה תצמיח תועלת. בהתאם לזאת נקבע, כי הואיל והמבקש חסר יכולת השתכרות בישראל, ואין לו בה נכסים, צו עיכוב היציאה מן הארץ אינו אפקטיבי למימוש תשלום המזונות. לפיכך, ככל שהמבקש יפרע את חוב מזונות העבר שלו, צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל, וזאת חרף אי יכולתו להבטיח את תשלום דמי המזונות בעתיד.
ד.
על פסק דין זה הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בקשה זו נדחתה, משנקבע כי אין היא מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך, ולכן אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי. בנוסף, ציין בית המשפט כי אף לגופם של דברים אין מקום להיעתר לבקשה, הואיל ונקודת האיזון שנקבעה על ידי בית המשפט לענייני משפחה הולמת את הנסיבות. בית המשפט ציין את הסתירות שהתגלו בגרסת המבקש לגבי מקורות המימון שלו, אשר מעוררות תמיהות, ומצדיקות השארת צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו, עד לתשלום חובות העבר.
בקשת רשות ערעור
ה.
המבקש טוען כי עניינו מעורר מספר שאלות משפטיות חשובות המצדיקות מתן רשות ערעור, וכי דחיית בקשתו תגרום לו עיוות דין חמור, אשר מצדיק אף הוא את קבלתה. ראשית, טוען המבקש כי שגה בית המשפט משנמנע מלדון בהשלכותיו, 'מזכר הבנות בין ממשלת ארצות הברית של אמריקה ובין ממשלת מדינת ישראל לשיתוף פעולה לאכיפת תשלום מזונות ילדים' על האיזון שבין הזכות הקניינית של הזוכה במזונות באמצעות צו עיכוב יציאה מן הארץ, לבין זכותו של אזרח ותושב ארה"ב לשוב לארה"ב. לטענת המבקש ההלכות עליהן התבססו בתי המשפט הקודמים נקבעו לפני כניסתו לתוקף של מזכר ההבנות, ולכן יש מקום לבחון את ההלכות הללו מחדש לאורו. שנית, המבקש טוען כי קיימות מגמות סותרות בפסיקת בתי המשפט המחוזיים לעניין עיכוב יציאה מן הארץ של תושבים זרים החייבים במזונות, ומן הראוי שתיקבע הלכה אחידה. שלישית, לטענת המבקש על ראשי הוצאה לפועל ובתי המשפט לקצוב את תקופת צו עיכוב היציאה מן הארץ כאשר מדובר בתושבים זרים ולקבוע מועד לחקירה ודיון נוסף, ככל שהחייב נשאר בארץ זמן ממושך. כך, כיון שצו עיכוב יציאה מן הארץ ללא הגבלת זמן הוא מעין מאסר של התושב הזר. רביעית, טוען המבקש כי מטרתה של המשיבה בבקשת צו עיכוב היציאה מן הארץ היא הפעלת לחץ על המבקש על מנת שיוותר על הסדרי הראייה עם בנו וינתק עמו קשר. לטענתו עובדה זו צריכה להשפיע על הנכונות להותיר את צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו. לבסוף טוען המבקש שיש לקבל את בקשתו משיקולי צדק ולמניעת עיוות דין, גם בטענת מידתיות.
הכרעה
ו.
עיינתי בבקשת רשות הערעור ואיני רואה מקום להיעתר לה. הלכה פסוקה היא שרשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת, או במקרים בהם עלול להיגרם למבקש עיוות דין חמור אם בקשתו תדחה. בענייננו מדובר בגלגול רביעי, ולכן הלכה זו חלה ביתר שאת (בע"מ 4262/13 פלונית נ' פלוני (2013)). בקשה זו אינה נמנית עם סוג הבקשות המצדיקות דיון בערכאה רביעית. עיינתי במזכר ההבנה עם ארה"ב (מיום 5.2.00); הוא אינו מחליף את בתי המשפט ונועד רק לסייע במימוש פסקי הדין. כמו כן, וכפי שציין המבקש עצמו, אף מזכר הבנות זה אינו מבטיח את יכולת מימושם של חיובי המזונות של חייבים הנמצאים בארה"ב, ובודאי
שאינו מבטיח כי אותם חייבים יישארו בארה"ב ולא יעברו למקום אחר. הקטין זקוק למזונותיו, ואין להטילם על האם ועל הציבור בלבד, כאשר יש אב צעיר המסוגל לשלם מזונות.
ז.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"ז בכסלו התשע"ה (9.12.2014).
ש ו פ ט