בע"מ 7104/18 פלוני נ. פלוני

1.

עניינה של הבקשה לרשות ערעור שלפניי בצוואה שערכה ר.ק. ז"ל (להלן: המנוחה ), היא בתם של המשיבים, טרם ששמה קץ לחייה בגיל 56. לצד הצוואה נמצאו בחדרה של המנוחה פתקים שכתבה ובהם הלינה על בדידותה והעדר סיוע מצד משפחתה בשעותיה הקשות. בצוואתה הורתה המנוחה על מכירת הדירות שבבעלותה והפקדת הכספים שיתקבלו בחשבון נאמנות ממנו תקבל המשיבה 2 (להלן: אמה ) קצבה חודשית בסך 5000 ₪ לכל ימי חייה. כן הורתה כי לאחר פטירת אמה יחולק רכושה למבקש 1 (להלן: המבקש ) אותו הכירה זמן קצר קודם עריכת הצוואה, ולמבקשות 2 ו-3 –עמותות שעוסקות במתן סיוע נפשי.

2.

המבקשים פנו לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בעתירה לקיום הצוואה (ת"ע 99-08-12) אחר שלטענתם נכתבה ונחתמה מרצונה החופשי של המנוחה. מנגד טענו המשיבים לבטלותה של הצוואה בטענה כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה וכן בטענה כי היא הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד המבקש.

3.

בפסק דין מיום 3.4.2016 נעתר בית המשפט לענייני משפחה (השופט ב' יזרעאלי ) לבקשה לקיום צוואה. תחילה קבע בית המשפט כי לא נפלו בצוואה פגמים צורניים באופן שמצדיק היפוך נטל ההוכחה. נקבע כי צוואת המנוחה נערכה בכתב וצוין עליה תאריך, היא נערכה בפני שני עדים ונכתב בה כי חתימת המנוחה נעשתה לאחר שקראה והסכימה לאמור בה. כן הצהירו העדים לצוואה כי המנוחה חתמה על הצוואה לאחר שקראה אותה בעצמה והבינה את האמור בה.

4.

לגופה של הצוואה, ולאחר שמיעת עדויותיהם של עו"ד גסאן טנוס, אשר ערך את הצוואה והיה עד לחתימת המנוחה עליה, מזכירתו של עו"ד טנוס וכן את עדותו של פרופ' אליצור, מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, קבע בית המשפט כי המנוחה חתמה על הצוואה מתוך מודעות מלאה לתוצאות עריכת הצוואה על יורשיה, הם אביה ואמה. בית המשפט לא התעלם מהבעיות הנפשיות מהן סבלה המנוחה אך קבע כי בהחלטת המנוחה בחלוקת רכושה יש הגיון פנימי אשר הושפע מיחסה במשך השנים מהסובבים אותה. צוין כי יש לכבד את תחושתה הסובייקטיבית של המנוחה אשר חשה שאביה הזניח אותה, תחושה אשר ליוותה את המנוחה כל חייה ולגביה הובאו ראיות רבות.

עוד צוין כי המנוחה דאגה בראש ובראשונה לאמה החולה וחילקה אך ורק את רכושה שיוותר לאחר פטירת אמה. את רכושה לא חילקה לאדם אחד אלא הורישה את עיקרו לשתי עמותות שעוסקות בטיפול בבעלי בעיות נפשיות ולמבקש אשר סייע לה במספר הזדמנויות. בית המשפט מצא את עדותו של המבקש אמינה ודחה את טענת המשיבים לפיה הוא הפעיל על המנוחה מניפולציות או לחץ להוריש לו את רכושה.

5.

לנוכח כל אלו נקבע כי בחירתה של המנוחה להורות בצוואתה כפי שהורתה נובעת מאירועי ילדותה ועברה ולא מתוך מחשבות שווא שנוצרו מתוך מצב פסיכוטי חריף. כן נקבע כי רצונה של המנוחה כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה הינו רצון אמיתי ומבוסס שגובש לאחר מחשבה רבה ולא ברגע של אי צלילות. על כן, נעתר בית המשפט לבקשה לקיום צוואה.

6.

על פסק דין זה הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עמ"ש 35712-06-16) ובו טענו בין היתר כי שגה בית משפט קמא במסקנתו כי לא נפל פגם בצוואה שעה שהצוואה נערכה בשיא התפרצותה של המחלה הנפשית ממנה סבלה המנוחה תוך שהיא מדירה בצוואתה את בני משפחתה הקרובים אליה לטובת גורמים זרים. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא בהעדיפו את חוות דעתו של פרופ' אליצור על פני עדויות הגורמים המקצועיים שטיפלו במנוחה בזמן אמת ובייחוד שפרופ' אליצור חזר בו מעדותו מממצאים נרחבים לאחר שעומת עם עדויות סותרות של הגורמים המקצועיים שטיפלו במנוחה. כן נטען נגד קביעת בית המשפט לפיה יש לשלול קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד המבקש.

7.

מנגד טענו המבקשים כי הערעור נסוב אודות קביעות עובדתיות, ממצאי מהימנות והסתמכות על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ועל כן יש לדחותו. נטען כי לא נפל פגם בחוות דעתו של פרופ' אליצור וכי אין להעדיף את עמדת המטפלים השונים על פני עמדתו שהתגבשה לאחר שעיין בתיעוד הרפואי שהועבר לעיונו מטעם המטפלים. כן נטען כי אין מקום לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת מאחר שאף אם הייתה כזו היא חדלה שנה קודם לפטירת המנוחה.

8.

בית המשפט המחוזי (השופטים מ' ברנט , ו ' פלאוט ו- צ' ויצמן ) קיבל את הערעור פה אחד בפסק דין מיום 23.8.2018 וזאת לאחר שמינה מומחה נוסף, פרופ' עזגד גולד (להלן: פרופ' גולד ) שבחן את כשירותה של המנוחה לעריכת הצוואה. מינוי המומחה הנוסף נועד לרפא את הפגם שמצא בית המשפט המחוזי בחוות דעתו של פרופ' אליצור בכך שלא התייעץ עם גורמי הטיפול אשר טיפלו במנוחה בסמוך למועד עריכת הצוואה.

9.

בחוות דעתו סקר פרופ' גולד את מצבה הרפואי של המנוחה וקבע כי לא נמצא אישוש לכך שבתקופת עריכת הצוואה סבלה המנוחה מליקוי קוגנטיבי בגינו נפגמה יכולתה להבחין בטיבה של הצוואה בפן הפורמלי. על כן ניתן להניח שהמנוחה ידעה מהי צוואה, מהו רכושה מי היו יורשיה ומהן השלכות הצוואה עליהם. עם זאת, צוין כי ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שהמניע לעריכת הצוואה וכן האופן שבו עוצבה הצוואה היו קשורים באופן ישיר למצב הפסיכוטי-פרנואידי בו הייתה שרויה המנוחה. המומחה התרשם כי כחלק ממחשבות השווא מהן סבלה המנוחה היא חששה שאביה תכנן להרוג אותה במסווה של תאונה וזאת על מנת לשים ידו על רכושה. עוד צוין בחוות הדעת כי ניתן להעריך שאלמלא הייתה המנוחה שרויה במצב פסיכוטי פרנואידי היא לא הייתה מדירה את אביה מצוואתה.

10.

בית המשפט העדיף את חוות דעתו של פרופ' גולד על פני חוות דעתו של פרופ' אליצור וזאת לאור דקדקנותה במצבה הרפואי של המנוחה והתרשמותו של פרופ' גולד באופן ישיר מהגורמים שטיפלו במנוחה בזמן אמת. בית המשפט סבר, בהסתמך על חוות דעתו של פרופ' גולד, שהמנוחה סבלה ממחשבות קיצוניות שהורותן במצב פסיכוטי פראנואידי וכי ללא מחשבות שווא אלו לא הייתה המנוחה עורכת את צוואתה בצורה שערכה. על כן נקבע כי יש קשר סיבתי בין עריכת הצוואה לבין המצב הפסיכוטי בו הייתה שרויה המנוחה.

עוד צוין כי חיזוק לדברים ניתן למצוא בעדויות הפסיכיאטרית שטיפלה במנוחה ומהן עולה כי המנוחה סבלה ממצב פרנואידי וממצב חרדתי מאוד קשה ובפרט ממחשבות רדיפה לגבי אביה. ממכלול עדויות אלו סבר בית המשפט המחוזי כי המנוחה הייתה נתונה למחשבות שווא רודפניות בעת עריכת הצוואה ועל כן יש לקבוע כי בעת עריכתה לא הבינה טיבה של הצוואה מן ההיבט המהותי ועל כן הצוואה בטלה.

11.

על פסק דין זה מונחת בקשת רשות הערעור שלפניי בה נטען כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית שעניינה ההצדקה למינוי מומחה נוסף בשלב הערעור. לגופו של הערעור טוענים המבקשים נגד שורת קביעות של בית המשפט המחוזי ובפרט נגד החלטתו למנות מומחה נוסף בשלב הערעור, לטענת המבקשים בניגוד לכללים שנקבעו בפסיקה, נגד החלטתו לבכר את חוות דעתו של פרופ' גולד על פני חוות דעתו של

דעתו של פרופ' אליצור ונגד הקביעה העובדתית כי קיימת סיבתיות בין מחשבות השווא בה הייתה נתונה המנוחה לבין תוכן עריכת הצוואה.

12.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, על בקשות למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מידה מצמצמת, לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3 ) 123 (1982)) . עיון בבקשה מגלה כי אין היא עומדת באמות מידה אלו.

13.

בפסיקה צוינה החשיבות הרבה שקיימת לחוות דעת של מומחים ובפרט בענייני משפחה (ראו: בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד נה (1) 453, 462 (1998); בע"מ 9358/04

פלונית נ' פלוני (2.5.2005)). על כן, הלכה היא שבסמכותה של ערכאת הערעור למנות מומחה נוסף, אם הדבר נדרש, על מנת להגיע לחקר האמת ולהכריע באופן הנכון והצודק ביותר בנסיבות העניין (בע"מ 6014/07 פלוני נ' פלוני (8.8.2007);

בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 2.10.2008). בענייננו בית המשפט המחוזי קבע, בהחלטה מנומקת כדבעי, כי נפל פגם בחוות דעתו של פרופ' אליצור בכך שהוא לא התייעץ עם הגורמים שטיפלו במנוחה בסמוך למועד עריכת הצוואה ועל כן נדרשת חוות דעת מומחה בכדי להכריע בשאלת תקפותה של הצוואה. נוכח זאת, אין כל הצדקה לטענות המבקשים בדבר סמכותו של בית המשפט המחוזי למנות מומחה נוסף ולהסתמך על ממצאיו ומסקנותיו.

14.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבים לא אעשה צו להוצאות.