פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
6014/07
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מיום 3.6.07 במסגרת ע"מ 397/06 שניתנה על ידי כבוד השופטים ש' שטמר,
י' עמית, י' וילנר
בשם המבקש:
עו"ד ר' שדמי
החלטה
1.
המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 2003, וכארבעה חודשים לאחר נישואיהם נולדה להם בתם הקטינה. דומה, כי אש המחלוקת בין בני הזוג ניצתה בסמוך ללידת בתם, וזו לא שככה עד עצם היום הזה. סכסוכים, מריבות והליכים משפטיים שונים היו מנת חלקם של בני הזוג כבר משנת נישואיהם הראשונה. כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כבוד השופטת ז' בנר) את מצב הדברים עת פסק מזונות זמניים:
"בפנינו נפרש מצב יחסים קשה, מעורער, מתוח ועוין במיוחד בין בני הזוג אשר הדיו פרצו בעוצמה מתוך קירותיו של ארמון הפאר בקיסריה ונחשפו בתלונות רבות ונשנות של כל אחד מהצדדים כלפי משנהו במשטרה, במספר חריג של בקשות בעניין אלימות במשפחה בבית משפט זה ובתיאורים קשים, שליליים קיצוניים בכתבי הטענות הרבים ובדיונים, בתביעות השונות שמגישים בני הזוג זה כנגד זה בבית משפט זה ובבית הדין הרבני. גם אם מדובר בבית גדול, רחב מידות ורב הדר – אין יופיו החיצוני מעיד כלל על הקורה בחדרי חדרים. השנאה, הדחיה, שבין הצדדים בולטות בחריגותן" (מתוך החלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין המזונות הזמניים - תמ"ש 3520/04 פלונית נ' פלוני
(לא פורסם, 24.2.05)).
כל אותם ויכוחים קולניים בין הצדדים, שלוו לא פעם בהזעקת שוטרים, במעצרים ובבקשות למתן צווי הגנה, נעשו כאשר בתווך בתם רכת השנים.
2.
נכון לימים בהם החל הסכסוך בין הצדדים, נמצא בבעלותו של המבקש בית מגורים בקיסריה, שתואר על ידי בית המשפט לענייני משפחה כ"ארמון פאר",
אשר לדברי המבקש, נרכש באמצעות הלוואת משכנתא על סך 600,000$. מטענותיו של המבקש, הנתמכות באמירות שונות של הערכאות המשפטיות שדנו בעניינם של הצדדים, עולה כי מהותו האמיתית של הסכסוך בין בני הזוג היא כספית - סכסוך על הבית.
3.
בעקבות הסכסוך שניטש בין בני הזוג הגישה המשיבה תביעת מזונות כנגד המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. במסגרת שלבי הביניים הורה בית המשפט על חיוב המשיבה לפנות את הבית בקיסריה, שנמצא בבעלות המבקש, יחד עם בתה הקטינה, ועל חיוב המבקש בתשלום מזונות זמניים לקטינה ובתשלום מדור הקטינה והמשיבה. במסגרת ההחלטה מתח בית המשפט ביקורת על התנהגותה חסרת תום הלב של המשיבה, ועל סכומי הכסף הנכבדים אותם ביקשה. בקשת רשות ערעור (בר"ע 776/05) שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' פיזם) התקבלה, והמבקש חוייב גם בתשלום מזונות למשיבה. בקשת רשות ערעור (בע"מ 10650/05) שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה על ידי בית המשפט העליון.
4.
בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כבוד בשופטת ש' גליק)
חוייב המבקש בתשלום חובות כספיים שונים וביניהם: מזונות בתו, מזונות המשיבה, דמי אירוח עבורה ודמי מדורה על סך 750$ כנגד הצגת חוזה שכירות. לאור סירובה של המשיבה למשמורת משותפת על הקטינה, נקבע כי משמורת הקטינה תהא אצל אביה וזאת, בין השאר, בהתבסס על חוות דעת מומחה מטעם ד"ר אביגיל גולומב, שאף נחקרה בבית המשפט. חוות דעתה של ד"ר גולומב העדיפה את המבקש כמשמורן על פי מבחני האישיות שנערכו לצדדים, ובשל הצורך של הקטינה ביציבות ובקביעות.
5.
על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הגישו הצדדים ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים: ש' שטמר, י' עמית וי' וילנר). המבקש ערער על חיובו בתשלום מזונות המשיבה, והמשיבה ערערה בעניין משמורת הקטינה. הדיון בשני הערעורים אוחד, ולאחר שכשלו ניסיונותיו של בית המשפט להביא את הצדדים לידי הסכם פשרה, ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה שבפניי, בה מינה בית המשפט מומחה נוסף מטעמו, על מנת לבחון מחדש את נושא המשמורת וסדרי הראיה ההולמים בין הקטינה להוריה. בית המשפט הדגיש כי חוות דעתו של המומחה הנוסף תיווסף לחוות דעתה של ד"ר גולומב ולא תבוא תחתיה. מינוי המומחה הנוסף נבע משאלות ולבטים שהתעוררו בבית המשפט קמא למקרא חוות הדעת והתסקירים, ונוכח גילה הצעיר של הקטינה, חלוף הזמן מאז שניתנו התסקירים וחשיבות העניין. כמו כן חוייב המבקש לשלם למשיבה סכום של 30,000 ₪ שנועד לאפשר לה "נקודת יציאה שוויונית" בבדיקת המסוגלות ההורית המחודשת. זאת, לאור טענתה לחוסר שוויוניות בבדיקה שנערכה על ידי ד"ר גולומב, שנבע לדבריה מפערים בין תנאי מגוריה ויכולותיה הכספיות ובין אלו של המבקש, תוך שהמבקש הפר את הסיכומים אליהם הגיעו הצדדים.
6.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי, והיא נסבה על שני העניינים הנדונים בהחלטה. באשר למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, טוען המבקש כי אין כל סיבה מוצדקת למינוי זה, וכי הוא מנוגד לפסיקה באשר למשקל שיש להעניק לחוות דעת מומחים. כמו כן, טוען המשיב כי מינוי המומחה נוגד גם את הצעת הפשרה שהציע בית המשפט קמא לצדדים ביום 19.4.07. עוד טוען המבקש כי הנמקת בית המשפט קמא בדבר "חלוף הזמן מאז ניתנו חוות הדעת והתסקירים" אינה ברורה, שכן לדבריו, החלטת ועדת התסקירים האחרונה שניתנה בינואר 2007 קבעה שהנושא יישאר במתכונתו עד הגיע הקטינה לגיל חמש שנים.
באשר לחיוב המבקש בתשלום בסך 30,000 ₪ למשיבה, טוען המבקש כי מטרת התשלום לא הוגדרה על ידי בית המשפט קמא, וכי ההנחות עליהן התבסס בית המשפט אינן נכונות. כך למשל טענת המשיבה בדבר חוסר השוויון שהיה קיים ביניהם בשעת עריכת הבדיקות על ידי ד"ר גולומב, או טענתה בדבר הסכם אליו הגיעו הצדדים בעניין הרכב ותשלום מדור המשיבה עובר לפסק דינו של בית המשפט קמא. לטענת המבקש, המשיבה היא אישה צעירה, בריאה, משפטנית בהשכלתה, אשר מסרבת לשוב לעבודתה בשאיפה כי המבקש יממנה עד סוף חייה.
7.
דין הבקשה, על שני חלקיה, להידחות. מינויו של מומחה נוסף לביצוע בדיקת מסוגלות הורית על ידי ערכאת הערעור הוא עניין הנתון לשיקול דעתה של ערכאת הערעור. זאת, מכוח סעיף 9 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 הקובע:
9. ערעור
לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או על החלטה של בית משפט לעניני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לעניני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.
יש ולעיתים תידרש ערכאת הערעור למינוי מומחה נוסף מטעמה במטרה להגיע לחקר האמת ולהכריע באופן הנכון והצודק ביותר בנסיבות העניין, בהתחשב בטובת הילד. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בילדים רכים בשנים או כאשר חולף זמן ניכר מיום מתן חוות הדעת הראשונה ועד לדיון בערעור כבענייננו (והשוו: ע"מ
(י-ם) 749/05 ע.מ נ' ר.מ (טרם פורסם, 26.6.05). להשוואה מול מינוי מומחה נוסף בתחום הרפואה ראו למשל: ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 24.11.05))). בית המשפט נימק את החלטתו בשיקולים ראויים וכבדי משקל, שעומדים איתן אל מול הטענות שהעלה המבקש, ומצדיקים את דחייתן.
ודוק: דרישת חוות דעת נוספת עלולה לגרום להתמשכות ההליכים ועלולה ליצור תקופה נוספת של חוסר וודאות, בפרט בהתחשב בכך כי המומחה הנוסף שמונה על ידי בית המשפט קמא יוכל להתחיל לפעול על פי המינוי רק בספטמבר 2007. ברי, כי עניין זה אינו רצוי ואינו ראוי, קל וחומר כאשר גורלה של קטינה מונח על הכף. יחד עם זאת, איני רואה מקום להתערב בהחלטה בעניין זה. המועד לתחילת עבודתו של המומחה הנוסף הולך ומתקרב, ודומה כי בית המשפט קמא פועל להאצת מתן חוות הדעת (ראו החלטתו מיום 10.7.07). כמו כן, יש לזכור כי הבת הקטינה שוהה בתקופה זו תחת משמרתו של המבקש. מכל מקום, אני סבורה כי טוב יעשה בית המשפט המחוזי אם יקפיד לנסות ולסיים את הדיון בערעור בהקדם האפשרי.
דברים של טעם העלה המבקש באשר לחשיבות הרבה שהעניקה הפסיקה לחוות דעת של מומחים בכלל ובענייני משפחה בפרט (ראו למשל: בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם, 2.5.05) ; בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד נה(1) 453, 462 (1998)). ברם, אין בהם כדי לסתור את החלטת בית המשפט קמא ולהוביל לקבלת הבקשה. ההיפך הוא הנכון. דווקא ההכרה בחשיבות הרבה הקיימת לחוות דעת המומחים היא זו שהובילה את בית המשפט קמא למנות מומחה נוסף שיסייע בהצגת תמונה רחבה ועכשוויות יותר של מצב הדברים. יודגש, כי כפי שקבע בית המשפט קמא, חוות דעתו של המומחה הנוסף מתווספת לחוות דעתה של ד"ר גולומב שניתנה במסגרת ההליכים בית המשפט לענייני משפחה, ואין היא מבטלת אותה. מכל מקום, מדובר באופן בו בחר בית המשפט לנהל את ההליך שבפניו, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכך (ראו: רע"א 7214/00 מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון) בע"מ נ' בר חן (טרם פורסם, 25.3.01)).
8.
אף הטענות בדבר החיוב הכספי שהוטל על המבקש, אין בהן כדי להצדיק את קבלת הבקשה. כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי השתת חוב זה על המבקש לאלתר, היא בעייתית נוכח העובדה שלא הוכח כי המבקש לא מילא אחר המוטל עליו, ובהתחשב בכך שהבדיקה למסוגלות הורית תחל רק בעוד כחודש וחצי. אולם, בחינת הנימוקים שהעלה המבקש בעניין זה מעלה כי אין הם חורגים מד' אמותיו של המקרה הספציפי המדובר, ואינם מעלים שאלה משפטית כבדת משקל החורגת מן העניין שיש לצדדים בהכרעת המחלוקת. על כן, אין הדבר מצדיק קבלת הבקשה (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). מכל מקום, בית המשפט המחוזי יוכל לשקול להתחשב בתשלום זה שעה שיכריע בשאלת המזונות הקבועים.
לאור האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
9.
משנדחתה הבקשה למתן רשות ערעור, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש.
ניתנה היום, כ"ד באב התשס"ז (8.8.07).
ש ו פ ט ת