פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ 7386/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. האפוטרופוס הכללי מחוז תל אביב
13-2. פלונים
14. פרקליטות המדינה מחוז תל אביב
15. היועץ המשפטי לממשלה
16. פלוני
בקשה לרשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הרשמת
י' בלכר
)
בעמ"ש 14084-02-18 מיום 21.5.2018
בשם המבקשים:
בעצמם
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הרשמת י' בלכר ) בעמ"ש 14084-02-18 מיום 21.5.2018, במסגרתה נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ש' גליק ) בת"ע 25421-12-17 מיום 6.2.2018.
2.
בפסק הדין קיבל בית המשפט לענייני משפחה את תביעתה של המשיבה 13 (להלן: המשיבה ), אשתו השלישית של אבי המבקשת, לביטול צו קיום צוואה בגדרה הורישה אשתו השנייה של האב את זכויותיה בדירת מגורים למבקשת. זאת, מאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון שנקבע אף שידעה על קיומו; היות שנמנעה מלהגיש כתב הגנה חרף התראותיו החוזרות של בית המשפט; והואיל ומחוות הדעת שהגישה המשיבה עולה כי לכאורה זויפה הצוואה ונכתבה על ידי המבקש, שהוא בן זוגה של המבקשת.
3.
המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ולצדו בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. ביום 7.3.2018 דחתה רשמת בית המשפט את הבקשה, בקבעה כי המבקשים לא צירפו את מלוא תדפיסי הבנק הנדרשים להערכת יכולתם הכלכלית; כי הם בעלי זכויות בשני נכסי מקרקעין; כי לא הוכח שנעשו ניסיונות של ממש ליטול הלוואה לטובת הפקדת העירבון; וכי לא נטען דבר לענין סיכויי הערעור, שעל פניו אינם גבוהים. לפנים משורת הדין, נקבע כי המבקשים יפקידו את העירבון בארבעה תשלומים חודשיים. ביום 1.5.2018, לאחר שהמבקשים לא הפקידו את שני התשלומים הראשונים, הורתה להם הרשמת לנמק מדוע לא יידחה ערעורם.
4
ביום 21.5.2018, לאחר קבלת תגובת המבקש שבסופה ביקש הוא כי בית המשפט יבחן בשנית מתן פטור מהפקדת עירבון, הורתה הרשמת על דחיית הערעור. בהחלטתה נקבע כי תגובת המבקש מהווה " השתלחות חסרת רסן כלפי מערכת בתי המשפט והמותבים המטפלים בעניינו ", באופן שמצדיק את דחיית הבקשה. אף לגופו של ענין, נקבע כי הבקשה " כללית וסתמית, אינה נתמכת בתצהיר ולא צורפו לה אסמכתאות. כל שיש בה הוא טענה כללית שאין המבקש יכול לשלם מאמצעיו את התשלום שנקבע והבנקים מסרבים לבקשה להלוואה ", כך שלא לא הוצג כל טעם מבורר המצדיק עיון מחדש בהחלטה מיום 7.3.2018, אשר טעמיה נותרו בעינם.
5.
על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור רשם לבית המשפט המחוזי. ביום 29.9.2020 דחה בית המשפט (השופטת ש' דותן ) את הערעור, בקבעו כי מאחר שהחלטת הרשמת הביאה לסיום ההליך בין הצדדים, יש לסווגה כפסק דין אשר הסמכות לדון בערעור עליו נתונה לבית משפט זה (ע"ר 37045-04-20).
6.
מכאן הבקשה שלפניי. לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
החלטתו של בית המשפט המחוזי
לא
מעוררת
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
7.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ₪.
ניתנה
היום, כ' בכסלו התשפ"א (6.12.2020).
ש ו פ ט