בע"מ 741/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.12.05 (סגן הנשיא פיזם) בתיק ע"מ 253/05, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 7.3.05 (השופטת קינן) בתיק תמ"ש 3960/01.

ב.(1) המבקש, עזבון המנוח פלוני - אחיו של המשיב 1 וגיסה של המשיבה 2 - ביקש מבית המשפט לענייני משפחה להצהיר על בעלותו בדירת מגורים בחיפה (להלן הדירה). נטען כי בסוף שנות השבעים רכש המנוח מהמשיבים את הדירה בעבור בנו, ושילם עבורה בכספי פיצויים שנפסקו לטובת הבן שנפגע בתאונת דרכים. נטען כי אותה העת היה הבן קטין, ולכן הוחלט לעכב את העברת הדירה על שמו עד שיעמוד על דעתו. אין חולק כי לאורך השנים הפקידו המשיבים את הטיפול בדירה בידי המנוח. לטענת המבקש בשנת 1999 התכחשו המשיבים לראשונה לבעלות המנוח בדירה, ובעקבות זאת הוגשה התביעה לסעד הצהרתי. התביעה הסתמכה, בעיקרה על גירסת המנוח - שנפטר למרבה הצער בטרם הספיק להעיד - ואשתו, ועל מסמך כתוב בו הצהיר המשיב 1 "אבקשך לא לזקוף את דמי השכירות מהשכרת הדירה לזכותי מאחר ואני רואה דירה זו כדירה שלך שבשלב זה רשומה על שמי, מה גם שאתה גם משלם משכנתא עבור הדירה בה אני גר עכשיו". סביב מסמך זה נסב חלק מרכזי בפולמוס התיק. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה בקבעו כי המסמך האמור אינו עומד בדרישות הפסיקה בכל הנוגע לדרישת הכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969. בין היתר התייחס בית המשפט, בניתוח עובדתי ומשפטי, לכך שהמסמך אינו מלמד על גמירות דעת של הצדדים לביצוע העסקה, ובכל מקרה - שתוכנו דל ואינו מסוים דיו. בית המשפט התייחס לתמיהות מסוימות שעוררה הגרסה שמסרו המשיבים, אך התייחס גם למספר שיקולים המורים נגד קבלת עמדתו של המבקש, ובכלל זאת העובדה שלא נערך חוזה, וכן כי הדירה לא נרשמה על שם הבן עם הגיעו לבגרות בשנת 1983, והעובדה שרכישתה דירה הסתיימה בטרם נפסקו הפיצויים לטובת הבן.

(2) ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 19.12.05. נקבע כי לא הוכח קיומה של עסקה להעברת הזכויות בדירה, ונאמר כי אין דרכו של בית משפט שלערעור להתערב בממצאים עובדתיים. בבקשה שלפנינו חוזר המבקש על טענותיו בערכאות דלמטה, תוך שהוא מדגיש כי די במסמך האמור כדי לעמוד בדרישות סעיף 8 לחוק המקרקעין, כפי שזה פורש בפסיקה.

ג.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כפי שציין המבקש בבקשתו, רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית חשובה, החורגת מן האינטרסים של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר). אמנם המבקש מתייחס לסוגיית פרשנותה של דרישת הכתב בסעיף 8 לחוק המקרקעין, אך לא שאלת פרשנות הסעיף היא העומדת לפנינו, כי אם פירוש המסמך הקונקרטי בהתאם לנסיבות שחלו בתקופת כתיבתו. סוגיה זו היא מן הסוגיות העובדתיות שאינה מצדיקה ערעור נוסף, ובכל מקרה המדובר בקביעות עובדתיות שאין בידי ערכאת הערעור הכלים לדון בהן לגופן. שתי הערכאות דלמטה התייחסו לאי בהירות ביחס למסמך, אך קבעו כי בחינת הנסיבות אינה מחייבת את קבלת הפרשנות שמציע המבקש. שאלת העמידה בדרישת הכתב מתעוררת רק לאחר שהוכח קיומה של עסקה, ודבר זה - כך נקבע - טרם הוכח במקרה שלפנינו (השוו ע"א 7716/00 נעמי קיסרי נ' רשות הפיתוח (טרם פורסם), השופט עדיאל). אין איפוא מקום להתערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי.

ד.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.