בע"מ 7530/20 פלוני נ. פלוני

1.

המשיבות הן אחיותיו של המבקש. כל אחת מהמשיבות רשומה כבעלים ב-1/12 מחלקת מקרקעין ביישוב טמרה (להלן: המקרקעין ). בראשית שנת 2013 נודע למשיבות כי המבקש רשם הערת אזהרה על חלק מבעלותן במקרקעין על סמך "חוזה מכר ללא תמורה (מתנה)" משנת 1998 עליו הן לכאורה חתומות (להלן: החוזה ). משכך, הגישו המשיבות ביום 11.4.2013 תביעה למתן פסק דין הצהרתי ובגדרה ביקשו שייקבע כי החוזה מזויף ושתבוטל הערת האזהרה שנרשמה על המקרקעין. במהלך ניהול ההליך הוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לעניין אמיתות החתימות בחוזה והוא קבע כי לא נמצאה זהות בין החתימות בחוזה לבין דוגמאות החתימה של המשיבות (להלן: חוו"ד המומחה ). כשלוש שנים לאחר הגשת התביעה, ובעוד ההליך מתנהל, מונה בנו של המבקש לאפוטרופוס על גופו ורכושו (להלן: הבן ). בהמשך לכך נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשה למתן ארכה להגשת תצהירי ההגנה ולאיסוף ראיות נוספות. בתצהיר עדות ראשית שהוגש ביום 7.12.2016 טען הבן שלצד החוזה נערך גם הסכם בעל פה בין המשיבות לבין אביהן (ואבי המבקש) שבו התנו את חתימתן על החוזה בקבלת תשלום בסך 5,000 ש"ח. לתצהיר צורפו שני מסמכים שהם, כנטען, דרישה לתשלום הסכום הכספי ואשר נשלחו בשם המשיבות למבקש באמצעות מי שהיו (כנטען) עורכי דינם. עורך הדין שכתב את המסמך שנושא את התאריך 25.7.2012 העיד בהליך (להלן: עורך הדין ).

2.

ביום 7.2.2019 דחה בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט א' נאמן ) את התביעה. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי מצא את עדויות המשיבות לא אמינות ולעומתן עדותו של עורך הדין הותירה עליו רושם חיובי ואמין. משכך, ציין, כי על אף שבתחילה נטה לקבל את העמדה שהובאה בחוו"ד המומחה, משקלן המצטבר של הראיות שתמכו באמיתות החתימה גובר על משקל חוו"ד המומחה. לפיכך, קבע בית המשפט כי המשיבות חתמו על החוזה והורה על דחיית התביעה.

3.

ביום 18.9.2020 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ס' גיוסי , ח' שרעבי ו נ' סילמן ) ערעור שהגישו המשיבות. בפסק דין מפורט ומנומק קבע בית המשפט המחוזי שעל אף שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי מהימנות ובקביעות עובדתיות, במקרה דנ ן יש להתערב בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. זאת, בין היתר, משבית המשפט לענייני משפחה לא התייחס ל"תהיות, לחוסר העקביות, ולהעדר תשובות לשאלות רבות" בעדות עורך הדין (סעיף 39 לפסק הדין). נקבע כי גרסתן העקבית של המשיבות שלפיה לא חתמו על החוזה וחוו"ד המומחה בדבר העדר זהות בין חתימות המשיבות לאלו שבחוזה, מספקות להעברת נטל הראייה לכתפי המבקש. נקבע כי לא עלה בידי המבקש להרים נטל זה, בשים לב בין היתר לראיות שהביא ולמועד בו הועלתה הגרסה המאוחרת בדבר קיומו של הסכם בעל פה. כן דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש כי ערעור המשיבות הוגש באיחור וקבע כי "במקרה שלפנינו אין להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה, זאת בשים לב לנסיבות הכוללות של המקרה" (ראו שם, סעיף 32). נוכח כל האמור, קבע בית המשפט כי החוזה זויף, ולפיכך הורה על קבלת הערעור וביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקש.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שלצדה הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני לאיסור דיספוזיציה במקרקעין. בעיקרם של דברים טוען המבקש כי נגרם לו עיוות דין מכך שבית המשפט המחוזי התערב בממצאי מהימנות ועובדה. המבקש מעלה שורה ארוכה של טענות שמופנות לקביעותיו של בית המשפט המחוזי ולהתערבותו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה. בכלל זאת, טוען המבקש שלא היה מקום להטיל ספק במהימנות עדותו של עורך הדין אשר, לדבריו, "מכריעה את התיק". לטענת המבקש, מכלול הראיות והעדויות בתיק מוליך למסקנה כי לא היה מקום להתערב בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. לצד האמור טוען המבקש כי קביעות בית המשפט המחוזי שלפיהן ערעור המשיבות הוגש במועד ואין להחיל במקרה דנן את כלל הידיעה, מצדיקות מתן רשות לערער.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר הימנעות ממתן רשות ערעור תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 5251/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (15.10.2020)). מרבית חיציו של המבקש מופנים לכך שבית המשפט המחוזי התערב בקביעותיו העובדתיות ובממצאי המהימנות שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. ואולם, כפי שנקבע לא אחת, אין בעצם התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי עובדה או בכך ששתי הערכאות הגיעו לתוצאות שונות כדי להצדיק מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (בע"ם 181/12 פלונית נ' פלוני , פסקה 6

(5.4.2012); כן השוו רע"א 7846/18 מי-אגם בניין והשעות בע"מ נ' בית משולם בע"מ , פסקה 3 (8.11.2018); 3690/18 בר נ' קסטרו מודל בע"מ , פסקה 4 (16.8.2018)). לבסוף, גם בטענת המבקש המכוונת לקביעת בית המשפט המחוזי שהערעור הוגש במועד אין כדי להקים עילה לבירור נוסף לפני בית משפט זה. חרף הניסיון לשוות לטענה זו נופך עקרוני, הרי שהכרעת בית המשפט המחוזי שלא להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה היא יישומית ונטועה בדל"ת אמותיו של המקרה הספציפי.

הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.