פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 7530/23
בבית המשפט העליון
בע"מ 7530/23
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב -
המחלקה לניהול עזבונות לטובת המדינה
בקשת רשות ערעור על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 13.6.2023, בתמ"ש
51028-10-22, שניתן על-ידי כבוד השופטים: ש' שוחט – סג"נ, ע' רביד ונ' שילה
בשם המבקשת:
עו"ד אהוד מררי; עו"ד עומר
ז'ק
בשם המשיב:
עו"ד שרית ליפשיץ-גריידי
החלטה
1.בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 13.6.2023, בעמ"ש 51028-10-22 (סגן הנשיא ש' שוחט, והשופטים ע' רביד ו-נ' שילה), שבו נדחה ערעור המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, מיום 18.7.2022, בת"ע 17469-04-22 (השופט י' אליהו), שבה נדחתה בקשת המבקשת למינויה כמנהלת עיזבון.
2.לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ובתשובת המשיב, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה על ההליך שלפנַי מכוחה של תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
3.המבקשת טוענת כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, "באשר לטעמים המיוחדים בעטיים לא יכובד רצון המת באשר לזהות מנהל העיזבון שנקבע על ידו. זאת, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי אין כל דופי בזהות מנהל העיזבון ובכישוריו". דא עקא, אף אם אניח לטובת המבקשת כי השאלה האמורה מצדיקה דיון ב'גלגול שלישי', לא יהא בכך כדי לסייע למבקשת. לאחר שניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה – נדחתה, בין היתר בשל שיהוי ניכר בהגשתה. בהעדר עיכוב ביצוע, המשיך המשיב בפעולותיו לכינוס נכסי המנוח. עתה, במסגרת תשובתו לבקשה, הוא טוען כי "נכון לעת הזו, מרבית פעולות הכינוס ומימוש העיזבון כבר בוצעו". משאלו הם פני הדברים, הרי ש'מעשה עשוי' לפנינו. בקשת הרשות לערער – הפכה תיאורטית. אין מקום לדון ולהכריע בה. "בית משפט זה איננו דן בשאלות תיאורטיות, שאינן נדרשות להכרעה במקרה הפרטני. מקום שבו לא יהיה בהכרעה כדי להביא לשינוי התוצאה האופרטיבית, יִטה בית המשפט שלא להכריע בשאלה, ויותיר את ההכרעה לעת מצוא. מה גם שמדובר כאמור ב'גלגול שלישי' אין אפוא מקום למתן רשות ערעור, שעה שאין בהכרעה כדי להועיל למבקש" (בע"מ 1225/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 10 (14.3.2021)); גם חשש לעיוות דין אין כאן.
4.כאמור, דינה של הבקשה שלפנַי – להידחות. ברם, ההליך שלפנַי הביאני להרהר אחר מדיניות המשיב, כפי שזו משתקפת בתשובתו. המשיב גובה סך של 4% משווי העיזבון, או סך של 4 מיליון ₪, הנמוך מביניהם, לשם "מימון הוצאות הטיפול". סכום זה נגבה מכל עיזבון באשר הוא. יהא זה עיזבון שהליכי כינוסו נוהלו על-ידי המשיב מהחל ועד כלה. יהא זה עיזבון שכינוסו נוהל על-ידי מנהל עיזבון חיצוני, וכל שנותר למשיב הוא להעביר את סכום הכסף ליעדו הסופי. טוב יעשה המשיב אם ישקול את הדברים בשנית. שמא ואולי מוטב כי הסכום לא יהא אחיד וגורף, אלא ייקבע בהתאם לתשומות שהושקעו בניהול הליך הכינוס על-ידי המשיב.
5.אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.
בהתחשב במכלול נסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ב'
באדר א התשפ"ד (11.2.2024).
ש ו פ ט