בע"מ 7548/12 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט בן-ציון גרינברגר ), מיום 4.9.2012 ברמ"ש 36694-04-12, בה נקבע כי אין מקום לקבל את תגובת המבקש להחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור שהגיש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט נ' פלקס ), מיום 20.1.2012 בתמ"ש 14816-12-11 ובתמ"ש .22188-10-11 במסגרת החלטה זו ניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקש להיכנס לדירה הרשומה על שם אשתו המנוחה של המבקש, היא אימו של המשיב (להלן - הדירה והמנוחה , בהתאמה).

2.

בין בעלי הדין מתנהלות תביעות הדדיות בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שעניינן, בין היתר, זכויות בדירה הרשומה, כאמור, על שם המנוחה. עד מות המנוחה התגוררה היא בדירה יחד עם בעלה - המבקש, ובנה - המשיב. לאחר מותה, התגורר בדירה המשיב בלבד. טרם מות המנוחה הורחק המבקש מהדירה בידי משטרת ישראל לאור תלונה על מעשה אלימות שהגישו נגדו המנוחה והמשיב. בית המשפט אף הוציא צו הגנה נגד המבקש מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991. בהתאם לצו זה הורחק המבקש מהדירה לשלושה חודשים. בהסכמת המבקש, נותר הצו בעינו אף לאחר תום התקופה. זמן קצר לאחר מכן נפטרה המנוחה. המבקש אינו מתגורר כיום בדירה לאור צו מניעה זמני שהוצא במסגרת ההליכים המתבררים בבית המשפט לענייני משפחה. בהחלטה מיום 20.1.2012 החליט בית המשפט לענייני משפחה כי צו המניעה הזמני האוסר על המבקש להיכנס לדירה יעמוד בעינו עד להכרעה בתביעות שהגישו בעלי הדין. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

3.

בית המשפט המחוזי קבע בהחלטה מיום 25.7.2012 שבקשת רשות הערעור הוגשה באיחור רב והמבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד לבית המשפט המחוזי, כדין. בנוסף, נקבע שהמבקש חרג אף מן המועד שהוסכם על בא-כוח המשיב וכי אין בבקשה ההבהרה שהגיש כדי לעכב את מרוץ הזמנים הקבועים בחוק. גם לגוף העניין לא מצא בית המשפט הצדקה לבקשת רשות הערעור. בית המשפט ציין כי רוב טענות המבקש כלל אינן רלוונטיות להחלטה נושא בקשת רשות הערעור, שכן המבקש הסכים בשעתו להרחקתו וממילא, בינתיים פג תוקפו של צו ההגנה שניתן בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט דחה את טענות המבקש הנוגעות לצוואת המנוחה משלא הוצג לפניו צו קיום צוואה. בנוגע לצו המניעה הזמני, קבע בית המשפט המחוזי כי בית המשפט לענייני משפחה שקל היטב את סיכויי הצלחת תביעת המבקש והעריך, בצדק, שסיכוייה קלושים. לפיכך, דחה כאמור, בית המשפט את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות

(להלן - ההחלטה ). המבקש הגיש "תגובה להחלטה", במסגרתה ביקש לבטל את ההחלטה. בית המשפט המחוזי קבע ביום 4.9.2012 כי עם מתן ההחלטה סיים את מלאכתו וכי לא ניתן לערער על ההחלטה בדרך של הגשת תגובה. משכך, קבע כי אין מקום לקבל את תגובת המבקש. על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.

המבקש, שאינו מיוצג, מבקש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי. לדעתו, בית המשפט לענייני משפחה קבע למעשה את תוצאות התביעה כבר בהחלטה מיום 20.1.2012, עוד בטרם שלב ההוכחות. המבקש טוען שלא איחר בהגשת בקשת רשות הערעור, ולחלופין, שהיה "טעם מיוחד" להאריך לו את המועד ולשמוע את טענותיו. המבקש טוען עוד שהוטעה על ידי מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ולכן נוצר עיכוב בהגשת בקשת רשות הערעור. לדעת המבקש, אין לשלול בקשה להארכת מועד בשל טעות בדין, במיוחד כשהמשיב ידע שצפוי שתוגש בקשת רשות ערעור ואף הסכים להארכת מועד ללא הגבלת זמן, וכן, בהתחשב בנזק שייגרם לו אם לא תינתן הארכת מועד כאמור. לטענת המבקש, יש להעדיף את עשיית הצדק וגילוי האמת על היעילות הדיונית. לפיכך מבוקש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי וכן את החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לצו ההרחקה ואף לזמן לחקירה את המשיב.

5.

דין הבקשה להידחות. חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית ואינה חורגת מהעניין של הצדדים הישירים לסכסוך זה. לפיכך, אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). השגת המבקש היא על החלטה שעניינה דחיית בקשת רשות הערעור שהגיש הן עקב האיחור בהגשתה והן לגופו של עניין. אך, למעשה, בקשת רשות ערעור זו היא על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לקבל את התגובה להחלטה שהגיש המבקש, במסגרתה ביקש לבטל את ההחלטה. בית המשפט קבע, ובצדק, כי סיים את מלאכתו עם מתן ההחלטה ולכן דחה גם החלטה זו. מאחר שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעת בית המשפט בנוגע להארכות המועד, משלא נמצאה כל שגגה בהפעלת שיקול הדעת כאמור, ולאור העובדה שבקשת רשות הערעור נדחתה גם לגופה, יש לדחות את בקשת רשות הערעור. טוב יעשה המבקש אם יהיה מיוצג בהליכים בעניינו, ויתכן שהוא זכאי לסיוע משפטי בשל מצבו הכלכלי הנטען.

הבקשה נדחית, אפוא. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.