פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 7762/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.10.2018 בעמ"ש
11700-12-16 שניתן על ידי כבוד סגנית הנשיא י' שבח, סגן הנשיא ש' שוחט והשופט י'
אטדגי
בשם המבקשת:
עו"ד שלומי נרקיס
בשם המשיבים:
עו"ד יחיאל וינרוט
החלטה
1.
בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 7.10.2018 (עמ"ש 11700-12-16, סגנית הנשיא י' שבח , סגן הנשיא ש' שוחט והשופט י' אטדגי ) עד להכרעה בבקשת רשות ערעור שהוגשה עליו.
2.
מקור הבקשה בסכסוך ירושה בין המבקשת, שהייתה ידועתו בציבור של המנוח, אביהם של המשיבים. הסכסוך נסב על החלתו בנסיבות העניין של סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 לנוכח הסכם רכושי שנעשה בין המבקשת למנוח ונוגד את האמור בו.
3.
ביום 14.10.2016 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו במספר הליכים שנדונו במאוחד בעניין זה (תמ"ש 27635-01-14, השופטת ת' סנונית-פורר ) שהכריז על המבקשת כיורשת של מחצית מעיזבונו של המנוח בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 55 האמור. המשיבים הגישו ערעור על פסק הדין וזה התקבל ברוב דעות (של סגן הנשיא שוחט והשופט אטדגי , כנגד דעתה החולקת של סגנית הנשיא שבח ).
4.
המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע זמני של פסק דינו עד להגשתה של בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. ביום 28.10.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה באופן חלקי, ונתן צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה ביחס לאחת הדירות השייכות לעיזבון ומשמשת בפועל כדירת המגורים של המבקשת. על-פי האמור בהחלטה זו, היא ניתנה "עד למתן החלטה/פסק דין בבקשת רשות הערעור שעתידה המבקשת להגיש או עד חלוף המועד לכך".
5.
בהמשך הוגשה לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע. בבקשת עיכוב ביצוע זו טוענת המבקשת בין היתר כי סיכוייה בערעור טובים מאחר שטרם נקבעה הלכה חד-משמעית בסוגיה המשפטית שעמדה במרכזו של פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה מן הטעם שמימוש נכסים השייכים לעיזבון עלול להותיר אותה בפני שוקת שבורה אם ערעורה יתקבל.
6.
המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה. לטענתם לא ראוי לעכב פסק דין הצהרתי, ומכל מקום הבקשה היא בבחינת "מקצה שיפורים" לנוכח האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע זמני. עוד נטען כי סיכויי הערעור, אפילו תינתן רשות לדיון בו, נמוכים בהתחשב בפסיקתם של בתי המשפט המחוזיים בנושא. במישור של מאזן הנוחות נטען כי המבקשת לא עמדה בנטל להראות שייגרם לה נזק בלתי הפיך אם פסק הדין ימומש, מאחר שאפילו יימכרו נכסים הרי שהטיפול בכספי התמורה ייעשה באופן מסודר במסגרת העיזבון.
7.
לאחר ששקלתי בדברים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. אכן, אין בהגשת הערעור, ולא כל שכן כאשר זו טעונה רשות, כדי לעכב ביצועו של פסק דין (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ראו למשל: ע"א 9494/16 עבדאלמונעם נ' נשר , פסקה 19
(26.9.2017); ע"א 3794/18 טולדנו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ , פסקה 19 (12.7.2018)). על המבקש את עיכוב ביצועו של פסק דין מוטל הנטל להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו (ראו, למשל: ע"א 7453/18 עמאר נ' מזרחי , פסקה 11 (6.11.2018); ע"א 6149/18 קורש נ' הכונס הרשמי , פסקה 5 (15.11.2018)). עם זאת, כאשר עסקינן בנכסי מקרקעין, שלמכירתם לצדדים שלישיים עשויות להיות השלכות נוספות, ובכללן השלכות מיסויות וכאלה הקשורות לקיומם של נושים פוטנציאלים נוספים, יש מקום להתחשבות גם בכך (ראו והשוו:
ע"א 09 /4260 קרן נאמנות ויצו נ' רוטשילד , פסקה 4 (1.7.2009); ע"א 12 /1755 בר שפירא נ' עו"ד ישראל ברודה (נאמן) , פיסקה 8 (29.3.2012); ע"א 1981/13 אסעיד נ' חליל , פסקה 6 (4.6.2013)).
8.
מהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, כמו גם מטענות הצדדים בבקשה דנן, עולה כי העיזבון כולל נכסים שונים, שחלקם הם נכסי מקרקעין. בהתאם לטעמים שצוינו לעיל, ולחשש מפני השלכות אפשריות של מימוש הנכסים, נראה כי בעת הזו יש מקום להורות על מתן סעד זמני שיבטיח כי המשיבים לא יעשו כל דיספוזיציה בנכסי המקרקעין הכלולים בעיזבון. זאת, בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד ערובה מתאימה להבטחת הנזקים העלולים להיגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב האפשרות להעביר את המקרקעין שבבעלותם לצד שלישי. לנוכח העובדה שטרם הוגשה בקשה למתן רשות ערעור ומטבע הדברים זו טרם הוכרעה, לא מצאתי בשלב זה להידרש לשאלת סיכויי הערעור.
9.
בשולי הדברים אעיר כי לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים שלפיה הבקשה דנן היא ניסיון לבצע "מקצה שיפורים" על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.10.2018, שבה נקבע כי רק בדירת המגורים של המבקשת לא תבוצע דיספוזיציה עד להכרעה בערעור. אולם, לנוכח העובדה שהמבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן סעד זמני עד להגשת הערעור, ואילו זה העניק את הסעד עד להכרעה בו, איני סבורה כי דרכה של המבקשת נחסמה מהגשת בקשה נוספת לבית משפט זה (ראו והשוו: ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015)).
10.
סוף דבר, ניתן בזאת צו האוסר על ביצוע דיספוזיציה במקרקעין הכלולים בעיזבון עד להכרעה בערעור, וזאת בכפוף להפקדת עירבון בסך 25,000 שקל. אם בחלוף הזמן יסברו המשיבים כי ישנם טעמים חדשים המטים את הכף לעבר מימושו של נכס כזה או אחר בעיזבון, הם יוכלו לפנות לבית המשפט בבקשה חוזרת בצירוף נימוקים ותשתית עובדתית מתאימה.
ניתנה
היום, י"ג בכסלו התשע"ט (22.11.2018).
ש ו פ ט ת