בע"מ 7784/21 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 9.8.2021, בעמ"ש 20568-09-20 (השופטות מ' נד"ב , ו' פלאוט ו- ח' קיציס ), שעל-פיו התקבל ערעור המשיבה על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, מיום 5.7.2020, בתמ"ש 8161-05-14 (השופטת א' גולן-תבורי ), שבו חויבה המשיבה לשלם למבקש, בנה של המשיבה, סך של 417,500 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, בגין כספים שנמשכו מחשבון הבנק שלו.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. טענות המבקש נטועות כולן בדל"ת אמותיו של המקרה הנדון, ואינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב. בית המשפט המחוזי אכן הגיע למסקנה שונה מזו של בית המשפט לענייני משפחה, אך כידוע, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי להצדיק מתן רשות ערעור, מקום שבו לא מתעוררת שאלה עקרונית (רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ , פסקה 12 (3.2.2009)). כמו כן, לא שוכנעתי כי בנסיבות נגרם למבקש עיוות דין; לבטח לא כזה המצדיק התערבות ב'גלגול שלישי'.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.