פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
7872/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' ברנט, ו' פלאוט וצ'
ויצמן) בעמ"ש 26597-10-16 מיום 18.7.2017
בשם המבקש:
עו"ד איל בר לב
החלטה
1.
ברקע הבקשה שלפניי מחלוקת בין המבקש לבין המשיבה (להלן: בני הזוג ) – שנישאו זה לזו בשנת 1970 אך יחסיהם התערערו – בשאלת זכויותיה של המשיבה מכוח הלכת השיתוף במשק חקלאי הרשום על שם המבקש (להלן: המשק ). ביום 25.8.2016 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת י' גרינוולד-רנד ) את תביעת המשיבה, וקבע כי היא זכאית למחצית הזכויות במשק מכוח הלכת השיתוף. אגב כך נדחתה טענת המבקש כי המשק ניתן לו במתנה מאביו ולכן לא יתחלק בין בני הזוג (להלן: פסק הדין בעניין חלוקת הנכסים ).
להשלמת התמונה יצוין, כי בהליך נפרד שאינו במוקד הבקשה שלפניי, קיבל בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת מ' קראוס ) ביום 24.7.2014, את תביעת המבקש לפינוי בתו וחתנו שהתגוררו במשק (להלן: הליך הפינוי ; פסק הדין להלן:
פסק הדין בהליך הפינוי ).
2.
ביום 18.7.2017 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' ברנט , ו' פלאוט ו צ' ויצמן ) ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין בעניין חלוקת הנכסים, תוך שאימץ
את קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, על בסיס ניתוח חומר הראיות שעמד לפניו, הן לעניין הקביעה כי המשק נרכש בהשקעת כספיהם המשותפים של בני הזוג, הן לעניין הקביעה כי המשק לא הועבר למבקש במתנה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המבקש שלפיה נגד המשיבה קם מעשה בית דין מכוח פסק הדין בעניין הפינוי המונע את האפשרות לקבוע כי גם למשיבה זכויות במשק. בנוגע לעניין אחרון זה, קבע בית המשפט כי המשיבה לא הייתה צד להליך הפינוי; כי פסק הדין בהליך הפינוי מזכיר את ההליך נושא בקשה זו, ומציין כי אין הוא מתייחס אליו; וכי כל שנקבע בהליך הפינוי הוא שהמבקש הוא בעל זכויות במשק, מבלי שהוכרעה שאלת הדרך שבה הגיעו הזכויות לידיו – היא השאלה העומדת במוקד ההליך דנא.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. טענתו המרכזית של המבקש היא כי פסק הדין בהליך הפינוי הקים השתק ומעשה בית דין שבגינו לא יכלו הערכאות הקודמות לקבוע כי למשיבה זכויות במשק; וכי למרות שזו לא הייתה צד להליך האמור, יש לראותה כחליפתם של הנתבעים שם לעניין זה. עוד נטען כי המשיבה לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח שלגבי המשק, שלטענת המבקש ניתן לו במתנה, קיימת כוונת שיתוף ספציפית. לבסוף, קובל המבקש על האופן שבו קבע בית המשפט לענייני משפחה ממצאי עובדה שונים.
4.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי אמת המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" היא מצמצמת, וזו תינתן מקום שבו מעוררת הבקשה שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ( בע"ם 4196/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (14.6.2017); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי לא באה בקהלם של המקרים האמורים. חרף ניסיונו של המבקש לשוות לטענותיו חשיבות משפטית כללית, טענותיו לפניי הן "ערעוריות" באופיין וממוקדות בכללן בעובדות המקרה. זאת ועוד השגותיו בנוגע לתחולת חזקת השיתוף על המשק ובנוגע לקביעה כי המשק ניתן שלא במתנה מופנות נגד קביעות עובדתיות, שערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהן ובפרט כאשר מדובר ב"גלגול שלישי" (בע"ם 8268/13
פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (13.2.2014)). גם טענות המבקש בדבר קיומו של מעשה בית דין מתייחסות ליישום הדין על נסיבות המקרה הפרטני ואינן מגלות עילה לקבלת הבקשה (בע"ם 9757/16 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (26.1.2017)).
הבקשה נדחית אפוא, משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ח בכסלו התשע"ח (6.12.2017).
ש ו פ ט