בע"מ 7976/13 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטות שטמר, וילנר ולמלשטריך-לטר) בעמ"ש 51826-11-12 מיום 9.10.13, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת היימן) בתמ"ש 58451-01-12 מיום 11.10.12. עניינה של הבקשה – פסיקת מזונות.

רקע

ב.

הצדדים נישאו בשנת 2009, ובשנת 2011 נולד בנם (להלן הקטין). ביום 12.3.12 התגרשו. המשיבה אינה עובדת, מוכרת כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואושפזה בעבר במחלקה פסיכיאטרית. גובה הקצבה לה היא זכאית הוא 3,174 ₪. סכום זה כולל קצבת תלויים בעבור הקטין בגובה 741 ₪, ובנוסף זכאית היא לקצבת ילדים בגובה 173 ₪. המבקש אושפז בעבר במחלקה פסיכיאטרית, וסובל ממחלת הסכרת. המבקש לא פנה למוסד לביטוח לאומי להכיר בנכותו, שכן, לטענתו, פתח בהליך במשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. למבקש נקבעה נכות זמנית בגובה 10% בגדרי ההליך מול משרד הביטחון, שהקנתה לו מענק חד פעמי.

ג.

בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי המבקש ישלם מזונות לקטין בסך 1,350 ₪ לחודש, בתוספת 250 ₪ בעבור הוצאות מדור, כל עוד מתגוררת המשיבה בבית הוריה; ככל שתתגורר המשיבה בדירה משלה יעמדו דמי המדור על סך 500 ₪ לחודש. בתקופת השירות הצבאי יעמדו דמי המזונות על שליש מהאמור. נקבע, כי קצבת הילדים תשולם לאם בנוסף לדמי המזונות, וכי הצדדים ישאו בחלקים שוים בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות החינוך. הוסבר, כי גם אם תמוצה תביעת המבקש כנגד משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי, לא תהא הכנסתו החודשית גבוהה משמעותית מזו של המשיבה, ועל כן הוטל עליו לשאת כאמור בצרכים ההכרחיים בלבד.

ד.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על פסק הדין. נקבע, שאין מקום להתערב בסכום המזונות שנקבע לקטין, כמו גם בסכום שנפסק בגין מדור. נפסק, כי סכומים אלה סבירים ומספיקים בדוחק לכיסוי ההוצאות הנחוצות. המבקש טען בפני בית המשפט המחוזי, כי יש לנכות את קצבת התלויים מדמי המזונות. בית המשפט קבע, כי במקרים שבהם קצבת התלויים משולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לידי האם בגין נכות האב החייב במזונות, יש לנכות קצבה זו משיעור דמי מזונות הילדים שבהם חויב האב. למול זאת במקרים שבהם קצבת התלויים המשולמת עבור הילדים מוענקת לאם עקב נכותה, אין מקום לזקוף קצבה זו על חשבון דמי המזונות, שבהם חויב האב, שכן, הקצבה ניתנת לאם הנכה חלף משכורת. בנדון דידן נקבע, כי משעה שאין חולק שהמבקש טרם פנה למיצוי זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, וטרם הוכר כנכה, משתלמת קצבת התלויים למשיבה עקב הכרת המוסד לביטוח לאומי בנכותה שלה, ועל כן אין לנכותה מסכום המזונות.

הבקשה

ה.

בבקשה נטען, כי המבקש נכה ונעדר כל יכולת הכנסה, וכי היה מקום להתחשב בזאת שעה שנפסק שיעור המזונות. צוין, כי המבקש הגיש תביעת נכות למשרד הביטחון, ועל כן אין באפשרותו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. נוכח האמור, ובהתחשב בכך שהצדדים חיים בצמצום וכיון שהמשיבה מתגוררת בבית הוריה, שגה בית המשפט כאשר חייב את המבקש בסכום המזונות שנקבע וכן במחצית מהוצאות החינוך. נטען, כי משבית המשפט הותיר בידי המשיבה את קצבת התלויים, העניק לה למעשה כפל תשלום, שהרי מטרת הקצבה לספק לקטין צרכים אשר אין בידי המבקש לספקם.

הכרעה

ו.

לאחר העיון בבקשה, אין בידי להיעתר לה. אין היא מעוררת לאמיתה שאלה כללית או ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים, ועל כן אין היא באה בקהלם של המקרים בהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. כידוע, קביעת גובה מזונות נגזרת מנסיבותיו של כל מקרה, ולפיכך ההתערבות הערעורית בהחלטות הערכאות הדיוניות, אשר להן הכלים לבחון סוגיות מעין אלה, תהא במשורה (בע"מ 9369/05 פלוני נ' פלונית (2006)). במסגרת ההחלטה בעניין שיעור המזונות, נותן בית המשפט דעתו לצרכי הילדים וליכולתם הכלכלית של שני בני הזוג (בע"מ 2433/04 ג' צ' נ' ד' צ' (2005)); כאשר האיזון בין אלה אינו ראוי, תתערב ערכאת הערעור. בנדון דידן נתן בית המשפט לענייני משפחה דעתו למצבם של המבקש והמשיבה ולצרכי הקטין. בהתחשב בזאת נקבע סכום מזונות על הצד הנמוך. יוסף, כי בתי המשפט חייבו אבות גם בהעדר כושר השתכרות במזונות הכרחיים (תמ"ש 3710/06 ש.ח נ' ת.ז.

(2007)), וכי במסגרת פסיקת מזונות בית המשפט נותן דעתו גם למקורות הכנסה נוספים מעבר להכנסה שוטפת, כגון חסכונות (בע"מ 7960/13 פלוני נ' פלוני (2009)).

ז.

אשר לקצבת תלויים, תכליתה של זו לספק, למי שאינו מסוגל לעבוד ולפרנס עצמו ואת משפחתו, תחליף של פרנסה בהיקף מינימלי, שהיה משתכר, אילו יכול היה לעבוד. דומני כי כאשר קצבת התלויים משולמת לאם בשל נכותה חלף משכורת, עקב אי יכולתה להשתכר, ומשוקללת בקביעת גובה הכנסתה לשם קביעת שיעור מזונות בהתייחס להכנסת בן הזוג האחר, אין מקום לנכות מסכום המזונות את דמי הקצבה, שאם לא כן, תהא זו התחשבות כפולה באב: בפעם הראשונה קצבת התלויים תשוקלל בגדרי הכנסתה של האם ובפעם השניה עם הפחתתה. במצב שבו קצבת התלויים מועברת ישירות לאם, נוכח נכות האב, הנה ככל שבית המשפט היה מודע לכך שסכום מסוים הועבר ישירות לאם, ועל יסוד זה קבע את סכום המזונות הנוסף, אין מקום להפחתה של סכום זה מסכום המזונות. עינינו הרואות, כי המדובר בסופו של יום בשאלה עובדתית – קרי, האם שוקללה קצבת התלויים בקביעת גובה ההכנסה. דומה, כי הלך מחשבה זה תואם את העמדה שהוצגה בתמ"ש 55922-10-10 ד.פ

נ' ע.פ (2011); תמ"ש 5542/96 חנימוב

נ' חנימוב (1996), שם נקבע, כי כאשר נפסקים מזונות לחובת אב נכה, תוספת התלויים בגדרי קצבת הנכות של האב תנוכה משיעור המזונות שבו יחויב האב בעבור הילדים. בנדון דידן, נראה כי אמנם בית המשפט לענייני משפחה לא נתן דעתו בבירור לעניין קצבת התלויים, ואולם בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל בדבר, תוך התייחסות לקצבת התלויים וסכום המזונות הכולל, סבר כי אין מקום להתערבות באשר נפסק, ואין מקום להפחתת דמי המזונות. לא מצאתי כאמור להתערב בכך.

ח.

אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.