פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
7992/12
לפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
5. פלונית
6. פלונית
7. פלונית
8. עזבון פלונית ז"ל
9. פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי באר שבע מיום 15.08.2012 ברמ"ש 12848-11-11 שניתן על ידי כבוד
השופטת נ' נצר
בשם המבקשים:
עו"ד א' גריסרו
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת נ' נצר ) ברמ"ש 12848-11-11 מיום 15.8.2012, בו נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית-גת (השופטת א' אשקלוני ) בת"ע 577/09 מיום 9.10.2011, בה נדחתה בקשת המבקשים להגשת עדות הזמה.
רקע עובדתי והליכים קודמים בתמצית
1.
כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המנוח בנימין וענונו ז"ל נפטר ביום 31.5.2008. בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לצוואה שהותיר אחריו המנוח וזו נדונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית-גת. המבקשים, נכדו ונינו של המנוח, טענו כי הצוואה לפיה נהנות המשיבות 6-1, בנותיו של המנוח,
אינה תקפה, בין היתר, בשים לב לאי כשירותו הרפואית של המנוח עת ערך את הצוואה. בית המשפט לענייני משפחה קבע בהחלטת ביניים כי ראיותיהם של המתנגדים לקיום הצוואה תוגשנה עד ליום 4.4.2010 ומועד זה נקבע כמועד אחרון להגשת בקשות לזמן עדים מבלי להקדים תצהיר לעדותם. ביום 10.3.2011 נשמעה, מטעם המשיבות, עדותו של ד"ר ליבו ליאור החתום על תעודה רפואית בדבר מצבו הרפואי של המנוח עובר לחתימה על הצוואה שבנדון. בא כוח המבקשים חקר את העד בחקירה נגדית, במהלכה שאל אותו שאלות שמטרתן לכרסם במהימנותו. במסגרת חקירתו הנגדית אישר העד כי בעבר הנפיק תעודה רפואית כוזבת עבור חייל מילואים תמורת סכום כסף מסוים ובגין כך הורשע בדין משמעתי והושעה לתקופה מסוימת. בהמשך החקירה הנגדית ביקש בא כוח המבקשים להצביע על כך שהעד חזר על התנהגותו זו גם לאחר הרשעתו בדין המשמעתי ולאחר שהעד השיב לשאלותיו כי "אינו יודע" ו"אינו זוכר" ביקש לעמת את העד עם דו"חות עיקוב של בלש פרטי וקלטת שלטענתו מוכיחים את קו החקירה. המשיבות התנגדו להגשת ראיות אלה וטענו כי על המבקשים להגיש בקשה סדורה להגשת עדות הזמה.
2.
המבקשים הגישו בקשה להגשת עדות הזמה. בית המשפט לענייני משפחה הפנה לכלל הקבוע בתקנה 258ט(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המפנה לתקנה 114א, לפיו יש לבית המשפט שיקול דעת האם להתיר הגשת מסמך שלא צורף לכתבי הטענות ובכלל זה ראיות הזמה וזאת אם נוכח כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין למבקשים הצדק סביר לאי הגשת ראיותיהם במועד שנקבע לכך ואין לקבל טענתם כי לא יכלו לצפות את עדותו של ד"ר ליאור או את תגובתו לממצאים שהועלו בחקירתו הנגדית. עוד הוסיף בית המשפט לענייני משפחה כי הוספת העדות המבוקשת תסרבל את הדיון שלא לצורך שכן ד"ר ליאור נחקר בחקירה נגדית ארוכה בדיוק באותם נושאים שבגינם מתבקשת הגשת עדות ההזמה ולרשות בית המשפט עומדות די ראיות לבחינת מהימנות עדותו. זאת ועוד, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אין טעם בהגשת עדות ההזמה לאור העובדה כי ביום 21.10.2010 הוחלט על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת כשירותו של המצווה.
3.
בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתו של בית משפט השלום בנימוק כי מדובר בהחלטה דיונית שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בה גם אם ניתן היה להחליט אחרת וגם אם הנוהג הוא "רוחב יד שיפוטי" בכל הנוגע להגשת עדויות הנוגעות למהימנות העדים. בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה דנן ביקשו המבקשים להפתיע את העד בכדי "לנעול" אותו על גרסה ולהפתיע אותו לאחר מכן, אולם לשם כך היה על המבקשים ליטול רשות מבית המשפט בהתאם לכללים שהותוו ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב , פ"ד כה(1) 515(1999) (להלן: עניין סוויסה ). בית המשפט המחוזי קבע כי עדות ההזמה הייתה ברשות המבקשים והיה בידם להגישה במועד. בשל כל האמור דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים.
כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.
תמצית נימוקי הבקשה
4.
המבקשים טוענים כי מודעים הם להלכה לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית בנוגע לסדרי הדיון אך טוענים הם כי מקרה זה נמנה על החריגים. המבקשים טוענים כי הגשת עדות ההזמה חיונית לאור העובדה כי כשרותו הרפואית של המנוח עומדת בלב ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ועדותו של ד"ר ליאור הינה עדות מרכזית בנוגע לסוגיה שנתונה במחלוקת. נטען כי הגשת עדות ההזמה תסייע לבירור האמת.
דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבות.
6.
הבקשה אינה מקיימת את אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה לעניין בחינת בקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ]. הבקשה דנן אינה מעוררת כל שאלה משפטית או עקרונית החורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים. הבקשה מתמצה בשאלה האם בנסיבות המקרה הספציפי היה מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יאפשר הגשת עדות הזמה אם לאו. לפני המבקשים ניצבת משוכה אף גבוהה יותר נוכח העובדה כי בנסיבות העניין עותרים הם להתערבות בהחלטתה של הערכאה הדיונית בדבר סדרי הדין [השוו: החלטתי ברע"א 3213/09 וינברג נ' חברת איבריה נתיבי אויר ספרדיים (לא פורסם, 1.7.2009), פסקה 6]. משכך אין מקום ליתן בידי המבקשים רשות ערעור.
7.
בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופה, בהתחשב בעובדה כי הייתה בידי המבקשים האפשרות להגיש את עדות ההזמה במועד שקבע בית המשפט להגשת הראיות ואם רצו להגישה במועד מאוחר יותר למסירת עדותו של ד"ר ליאור, היה עליהם ליטול לשם כך רשות מבית המשפט מראש ולא לעשות דין לעצמם ברוח הדברים שנקבעו בעניין סוויסה
[השוו: רע"א 5266/10 פלוני נ' מרכז רפואי פלוני (לא פורסם, 15.8.2010)]. זאת ועוד, כפי שעמד על כך בית המשפט לענייני משפחה, בא כוח המבקשים ניהל חקירה נגדית משמעותית שיש בה כדי לסייע לבית המשפט בהערכת מהימנותו של ד"ר ליאור גם ללא שתוגש עדות ההזמה. נימוק נוסף המצדיק את קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה הוא העובדה שמונה מומחה מטעם בית המשפט לשם בחינת כשירותו הרפואית של המנוח בעת עריכת הצוואה.
8.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ' בכסלו תשע"ג (4.12.2012).
ש ו פ ט