בע"מ 8011/06 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שטופמן) מיום 11.7.06, בתיק ע"מ 1169/04, בו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופט גרניט) שניתן במאוחד במספר תיקים (תמ"ש 212243/96; 212242/96; 212242.1/96; 212242.2/96).

ב.המבקשת 1 והמשיבה אחיות, המבקש 2 הוא בן זוגה של המבקשת 1. ביום 2.4.96 מכרה המבקשת 1 נכס מקרקעין (מגרש ובית בנוי בכפר יונה - להלן הנכס ) לצד שלישי - טביביאן. לאחר ביצוע המכירה טענה המשיבה כי היא, ולא המבקשת 1, הבעלים של הנכס, ועתרה לביטול העסקה ולרישום הנכס על שמה (תמ"ש 212240/96). ביום 6.9.99 דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה, וקבע כי טביביאן רכש את הנכס בתמורה ובתום לב, ואין אפוא לבטל את העסקה. בעקבות זאת פתחה המשיבה בהליך שלפנינו, בו דרשה לקבוע כי היא היתה הבעלים של הנכס עובר למכירה, ולפיכך על המבקשת 1 לפצותה בגין מכירתו.

ג.ביום 10.3.04 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את התביעה. בפסק דין מפורט, אימץ בית המשפט את גרסת המשיבה לפיה היא ובעלה היו הבעלים הבלעדיים של הנכס. בית המשפט דחה אחת לאחת את הטענות העובדתיות שהעלו המבקשים וקבע במפורש, בלשון שאינה משתמעת לשני פנים החוזרת ונשנית בפסק הדין, כי "הנתבעים (המבקשים - א"ר) הם שני נוכלים שניסו והצליחו, במצגי שוא ובשקרים להתעשר שלא כדין ושלא ביושר על חשבונה של (המשיבה)" (עמ' 33 לפסק הדין ועוד כהנה). מאידך גיסא נאמר על המשיבה כי "היא אדם ישר והגון ואני מאמין לעדותה ומקבל אותה כעדות אמת" (עמ' 6). נקבע כי המבקשים ניצלו את פרידת המשיבה מבעלה, השתלטו על הנכס, ומכרו אותו לטביביאן ללא ידיעת בעליו. בפסק דין משלים מיום 25.7.04 חייב בית המשפט לענייני משפחה את המבקשים להשיב למשיבה את תמורת הנכס (155,000 דולר), וכן פיצויים בגין עגמת נפש והוצאות משפט. כלפי פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"מ 1169/04). בערעור נטען כי פסק הדין בתמ"ש 212240/96 יצר מעשה בית דין השולל את זכויות המשיבה בנכס, וכבר מטעם זה היה מקום לדחות את התביעה בהליך הנוכחי. כן נטען לגבי הממצאים העובדתיים שנקבעו.

ד.ביום 11.7.06 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, אף הוא בהחלטה מנומקת. ביחס לסוגיית מעשה בית דין ציין בית המשפט, כי בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה לדחיה על הסף שהגישו המבקשים בטענה זו (בש"א 5568/00), ובקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין לבית המשפט המחוזי נדחתה ביום 17.1.01 (בר"ע 2644/00 - סגן הנשיא פורת); בהחלטות אלה נומק מדוע לא נוצר מעשה בית דין. לגופו של עניין נקבע כי מדובר בערעור על ממצאי מהימנות, בהם אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב. בית המשפט המחוזי סקר את נקודות המחלוקת השונות, והציג פירכות בגרסת המבקשים. בית המשפט המחוזי ציין גם, כי באחד מכתבי בית הדין שהגישו המבקשים בהליך אחר הודו במפורש בבעלות המשיבה על הנכס. כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שבפנינו. בבקשה חוזרים המבקשים על הטענה בדבר מעשה בית דין שנוצר בעקבות תמ"ש 212240/96, עוד נטען כי המשיבה לא עמדה בנטל הראיה ביחס להוכחת הבעלות, וכן כי בית המשפט יצר גירסה משלו בסוגיית מימון בנייתו של הנכס במקור. כן הועלו טענות לגבי הקוהרנטיות של גרסת המשיבה, וכן נטען, כי פסיקת בית המשפט יצרה הבחנה בין הבעלות הרשומה לבעלות האמיתית בנכס.

ה.לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. מן המפורסמות לכל הקורא בהחלטות בית משפט זה בבקשות רשות ערעור בגלגול שלישי, כי זו נשקלת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית החורגת מתחומם של הצדדים הישירים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור

(הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123, 128 מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר), המקרה הנוכחי אינו בא בגדרם של אלה. המדובר בסכסוך שעיקרו עובדתי, וההכרעה בו מבוססת על ממצאי מהימנות נחרצים שמקצת מהם הובאו לעיל, ושלא לעתים קרובות נמצא בהחלטות שיפוטיות קביעות שכמותן, ולא נרבה בציטוטן מחמת כבוד הבריות. בכגון אלה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, כל שכן בגלגול ערעורי שלישי (רע"א 7104/05 אילנה קליין לוי נ' שושנה ורדינון (טרם פורסם)). החלטות בתי המשפט הקודמים ביחס לטענת ההשתק בשל פסק הדין בתמ"ש 212240/96 מנומקות היטב, ועולות בקנה אחד עם מהות ההליך שנוהל – המשאלה לביטול מכירת הנכס לטביביאן. באותו הליך נקבע כי "במידה ויקבע כי טביביאן פעל עובר לכריתת החוזה שלא בתום לב ולא נתן תמורה - יהיה מקום לדון בשאלה למי מבין האחיות 'שייכות' הזכויות בנכס" (עמ' 4). כזכור הוכרע כי טביביאן נהג בתום לב ושילם תמורה, ומסיבה זו לא היה עוד מקום לדון באותו תיק במערכת היחסים שבין המבקשת 1 והמשיבה. זו נפרסה בתיק הנוכחי, ונקבע אשר נקבע. בית המשפט המחוזי שב ונדרש לכך ולא ראיתי פגם באשר פסק. אין מקום איפוא להתערבות בית משפט זה בגלגול שלישי.

ו.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.