בע"מ 8384/09 משה בארי נ. עו'ד רונן דליהו

לפניי בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת י' שטופמן) בבש"א 19269/09 (במסגרת בר"ע 1620/09) מיום 13.10.2009.

1.

ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור היא החלטה קצרה שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעכב ביצוע של הסכם למכירת דירה, וזאת במסגרת ההליך העיקרי שעניינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן שלא לעכב את ביצוע הסכם המכר. מהבקשה שלפניי קשה עד מאוד להבין את עובדות המקרה, אולם מהחלטתו של בית המשפט המחוזי בבר"ע 1620/09 (שאליה עוד אתייחס בהמשך), ניתן להבין את הפרטים הבאים.

2.

המבקש ואחותו ירשו מאמם המנוחה דירה בתל-אביב, המצויה בהליכי כינוס מיום 3.8.2008 וביום 1.9.2008 מונה המשיב ככונס נכסים לדירה. ביום 1.4.2009 נחתם הסכם מכר למכירת הדירה שאותו אישר בית המשפט לענייני משפחה ביום 25.5.2009. במסגרת החלטה זו נדחו טענות המבקש נגד אישור המכר בהיותן טורדניות וקנטרניות. כן נדחו טענותיו של המבקש לעניין שווי הנכס נוכח חוו"ד שמאי בעניין שווי הדירה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה (בר"ע 1621/09) אך הבקשה טרם נדונה שכן המבקש לא הפקיד את הפקדון הנדרש.

3.

בד בבד, ביקש המבקש מבית המשפט לענייני משפחה לעכב את ביצוע החלטתו, אולם בקשה זו נדחתה ביום 7.7.2009. גם על ההחלטה לדחות את בקשתו לעיכוב ביצוע הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (בר"ע 1620/09). ביום 13.10.2009 נתן בית המשפט המחוזי את ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרת בר"ע 1620/09 (בש"א 19269/09) ובה קבע כי אין מקום לעיכוב ביצוע הסכם המכר בשלב זה. בנוסף, ראוי להפנות את תשומת הלב להחלטה נוספת שנתן בית המשפט המחוזי לפני מספר ימים שהמבקש לא מצא לנכון להפנות אליהּ (למרות שהבקשה שלפניי הוגשה לאחר מתן ההחלטה) - הכוונה להחלטה בבר"ע 1620/09 מיום 18.10.2009 שבמסגרתה נקבע כי אין הצדקה לעיכוב ביצוע הסכם המכר. בית המשפט המחוזי ציין כי באיזון שיש לערוך בין התועלת שיפיק המבקש מעיכוב המכר לבין הנזק שייגרם לאחותו כמו גם לקונים מעיכוב נוסף, נוטה מאזן הנוחות לטובת האחרונים. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, באשר הכרעת בית המשפט לענייני משפחה התבססה בין היתר על חוות דעת שמאי וטענותיו השונות של המבקש נדונו במסגרתה ונדחו אחת לאחת. סופו של דבר, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור המופנית נגד אי עיכוב ביצוע הסכם המכר.

4.

כאמור לעיל, הבקשה שלפניי מופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.10.2009 שניתנה במסגרת בקשת ביניים בגדר ההליך העיקרי - בר"ע 1620/09. בינתיים נדחה ההליך העיקרי ומשכך ממילא התייתרה בקשת רשות הערעור שלפניי. יתרה מכך, לא הייתי מתערב בהחלטתה של השופטת שטופמן, בין מכיוון שמדובר בעניין הנדון בפעם השלישית ללא שהוא מעלה שאלה המצדיקה זאת ובין משום שלגופו של עניין איני סבור כי שגתה השופטת שטופמן בהחלטתה.

5.

סופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית ועמה ה"בקשה הבהולה למתן צו עכוב ביצוע זמני מיידי עד למתן החלטה" שהוגשה אף היא היום. נוכח מצבו הכלכלי של המבקש, כפי שמשתקף מהתיק והיותו לא מיוצג, החלטתי, לפנים משורת הדין, שלא להשית עליו הוצאות משפט.