בע"מ 8326/11 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש ואחותו (להלן – האחות ) ירשו מאמם המנוחה דירה בתל אביב (להלן – הדירה ). בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מינה את המשיב לתפקיד כונס נכסים לצורך מכירת הדירה (להלן – הכונס ). ביום 25.5.2009 אישר בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופטת ו' פלאוט) הסכם למכירת הדירה (להלן – הסכם המכר ). בהחלטה נדחו טענות המבקש נגד אישור הסכם המכר. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשת רשות ערעור על החלטה זו. הבקשה נמחקה בשל אי הפקדת עירבון. במקביל הגיש המבקש ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. ביום 4.10.2011 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור (כבוד השופטים י' שנלר, ק' ורדי ו-ר' לבהר שרון). בית המשפט קבע, כי היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור. לגופו של עניין קבע בית המשפט, כי טענות המבקש אינן מצדיקות התערבות בקביעות בית המשפט לענייני משפחה. בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.

מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה, כי בעקבות אישור הסכם המכר נמסרה החזקה בדירה לרוכשיה בשנת 2010 (המבקש התגורר בדירה והליכים שנקט במטרה לעכב את ביצוע הסכם המכר נדחו: ראו, בע"מ 8384/09 (טרם פורסם, 21.10.2009)). עוד עולה מפסק הדין, כי ביום 4.11.2010 קיבל המבקש מהכונס את הכספים שהגיעו לו בעקבות מכר הדירה וכי אף חלקה של האחות מתמורת הדירה שולמה לה. בבקשת רשות הערעור מעלה המבקש טענות הנוגעות בעיקרן לסכומים שהעביר לו הכונס מתוך תמורת הדירה. המבקש סבור כי היה מקום להעביר לו סכומים נוספים מעבר לכספים ששולמו לו. לגישתו, שגה בית המשפט המחוזי משדחה את טענותיו בנושא זה ובעניינים נוספים שהועלו לפניו.

3.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. הטעם הראשון הינו שאחותו של המבקש לא צורפה לערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי וכן לבקשת רשות הערעור דנא. ברור, שהאחות הינה בעלת דין רלוונטית שהרי קבלת טענות המבקש עלולה לפגוע בה כמי שקיבלה כספים מתוך תמורת מכר הדירה. יודגש, כי האחות הייתה צד להליך שהתנהל לפני בית המשפט לענייני משפחה. אומנם, ביום 12.2.2012 הגיש המבקש בקשה לצרף לבקשת רשות הערעור את אחותו וכן את השמאי שערך חוות דעת שמאית בהליך שהתנהל לפני בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף עתר המבקש לתקן את בקשת רשות הערעור. לא ראיתי מקום להידרש לבקשות אלה כמו גם לשאלה האם היה על המבקש להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי או שמא בקשת רשות ערעור. זאת, משום שממילא קיים טעם נוסף לדחיית בקשת רשות ערעור. טעם זה עניינו בכך שעסקינן בהליך המכונה "גלגול שלישי". בענייננו אין צידוק למתן רשות ערעור שכן כל טענותיו של המבקש, אשר נבחנו על ידי שתי הערכאות הקודמות, מתמקדות בנתונים המיוחדים של המקרה ואין הן מעוררות כל נושא עקרוני שיש לו השלכות מעבר לעניינו הפרטני של המבקש. מקרה זה אינו נמנה, איפוא, עם המקרים הנדירים המצדיקים את פתיחת שעריה של הערכאה העליונה במסגרת "גלגול שלישי".

4.

הבקשה נדחית בלא שהמשיב נתבקש להשיב. משכך, אף לא ייעשה צו להוצאות.