בע"מ 8449/08 פלוני נ. פלוני

1.

בפניי שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים ה' ח'טיב, ז' הווארי וע' עיילבוני) לפיו נתקבל חלקית ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת מ' רבס).

2.

המבקש 1 בבע"מ 8449/08 (המשיב 1 בבע"מ 8475/08) הוא אביהם של המבקש 2 בבע"מ 8449/08 (המשיב

בבע"מ 8475/08) והמשיבה בבע"מ 8449/08 (המבקשת בבע"מ 8475/08) (להלן בהתאמה: המבקש 1; המבקש 2 והמשיבה ). בשנת 1943 נרשם המבקש 1 כבעלים בשלמות של חלקה באדמות כפר שיבלי (להלן: החלקה ). לאחר נישואיה בשנת 1962, בנתה המשיבה על החלקה בית אשר כולל שני חדשים והתגוררה בו עם בעלה, על פי רישיון שנתן לה המבקש 1. במהלך הזמן ביצעה המשיבה בנייה נוספת בחלקה על פי היתרי בנייה שהוציאה כדין ולאחר שניתנה רשותו והסכמתו של המבקש 1, למעט צריף אשר בנתה המשיבה על החלקה ללא רשות המבקש 1 וללא הסכמתו. המשיב 2 בנה אף הוא בית מגורים על החלקה והוא מתגורר בו עם בני משפחתו. בשנים 2000 ו-2001 נרשמו הערות אזהרה על חלקים מן החלקה לטובת המבקש 2 ולטובת אח נוסף של המשיבה.

המשיבה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפסק דין הצהרתי שיצהיר כי היא הבעלים של 1,035 חלקים מסך 3,931 חלקים בחלקה, בטענה שקיבלה חלקים אלה במתנה מהמבקש 1 בחודש אוקטובר 1962 ומתנה זו קוימה בפועל. בנוסף, עתרה לקבלת צו המורה לרשם המקרקעין בנצרת לרשום חלקים אלו בשמה של המבקשת לאחר מחיקת שמו של המבקש 1 וחרף קיומה של הערת אזהרה לטובת המבקש 2. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה מן הטעם שהמשיבה לא הוכיחה שנערך הסכם מתנה בכתב כמשמעו בסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני החל על המקרה דנן. נקבע, כי המבקש 1 נתן למשיבה רשות להשתמש בשטח מתוך החלקה, אשר אינו עולה על דונם ואינו כולל את השטח עליו בנוי צריף העץ. בפסק דינו, נמנע בית המשפט לענייני משפחה מלדון בסעד חלופי אשר התבקש רק בסיכומיה של המשיבה להצהיר כי המבקש 1 העניק לה רשות בלתי הדירה להחזיק בשטח מהחלקה.

3.

על פסק דין זה ערערה המשיבה בפני בית המשפט המחוזי אשר דחה טענותיה לעניין הסעד העיקרי אולם קיבל את ערעורה לעניין הסעד החלופי, לפיו למשיבה רשות בלתי הדירה להחזיק בשטח של דונם אדמה מהחלקה, להוציא את הצריף שבנתה ללא אישור המבקש 1. בדחותו את הערעור על הסעד העיקרי, הסתמך בית המשפט המחוזי על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, לפיהם המבקש 1 אישר למשיבה ובעלה לבנות על החלקה תוך שהבהיר כי הזכויות במקרקעין נותרות שלו. באשר לטענת המשיבה לרשות בלתי הדירה לשימוש בשטח החלקה, קבע בית המשפט המחוזי כי ראוי היה שבית המשפט לענייני משפחה ידון בה על אף שעלתה בפניו רק בסיכומים, וזאת מן הטעם שהיא מושתתת על אותן העובדות שהוכחו במהלך הדיון. בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות המקרה כפי שהוכחו בפני בית המשפט לענייני משפחה, שבהן השקיעה המשיבה לאורך שנים כספים רבים בבנייה על גבי החלקה ברשותו של המבקש 1, פיתחה המשיבה ציפיות לגיטימיות בדבר הרשות להשתמש בחלקה. לאור ממצאים אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי המקרה דנן נמנה על המקרים החריגים בהם לא ניתן לבטל את הרשות להחזיק בשטח מהחלקה.

מכאן בקשות רשות הערעור שבפניי.

4.

המבקשים טוענים כי הסעד החלופי אשר ניתן למשיבה נידון למעשה רק בפני ערכאה אחת, היא בית המשפט המחוזי. לטענתם, הענקת הסעד מגלה בעיה משפטית שראויה להיות נידונה בפני ערכאה נוספת. המבקשים גורסים שהטענה משלבת פן עובדתי ומשפטי המחייבים בירור והנחת תשתית ראייתית, דבר שלא נעשה. המשיבים מדגישים כי לא ניתן להם להתגונן בפני טענה זו, אשר קבלתה משמעה נזק בלתי הפיך ופגיעה קשה בזכויותיהם הקנייניות. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי עת קבע שהמשיבה קיבלה זכות בלתי הדירה לשימוש בשטח שגודלו דונם אחד, כאשר בית המשפט לענייני משפחה קבע שהיא החזיקה בשטח שאינו עולה על דונם אחד.

5.

בבקשת רשות הערעור של המשיבה חוזרת היא על טענותיה בפני הערכאות דלמטה, כי המשיב 1 העניק לה את שטח החלקה במתנה עת נישאה. עוד טוענת המשיבה, בין השאר, כי קביעת בית המשפט המחוזי לפיה למשיבה אין זכויות בשטח עליו ממוקם הצריף סותרת את הקביעה שלמשיבה רשות בלתי הדירה להחזיק בשטח שגודלו דונם אחד, שהרי גריעת שטח הצריף מן השטח שהמשיבה מחזיקה בו מעמידה את גודל השטח על פחות מדונם.

6.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסקי הדין של הערכאות דלמטה, הגעתי למסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות.

רשות ערעור בפני ערכאה שלישית תינתן כאשר החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בקשת רשות הערעור של המשיבה אינה עונה על תנאי זה מאחר שטענותיה, העובדתיות ברובן, ממוקמות באופן מובהק בתחום המחלוקת הצר בינה לבין המבקשים. גם טענותיהם של המבקשים אינן מצדיקות מתן רשות ערעור, וזאת נוכח ההלכה לפיה שינוי, תוספת או הכרעה חדשה של ערכאת הערעור אינם מצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו: רע"א 8343/08 סגל נ' קרן התור הנדסה ובניין בע"מ (לא פורסמה, 8.12.08)). החלטת בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשת הסעד החלופי התקבלה על רקע קביעתו כי הטענה בדבר מתן רשות בלתי הדירה נסמכה על אותם ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא. בעשותו כן פעל בית המשפט המחוזי בסמכות ובהתאם לשיקול דעתו, ואין בהכרעתו כדי להעלות סוגיות משפטיות או ציבוריות עקרוניות המצדיקות דיון ברשות בפני בית משפט זה (ראו: ע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ , פ"ד לז(3) 589).

שתי הבקשות כאמור נדחות. משלא נתבקשו תגובות – אין צווים להוצאות.