בע"מ 8616/09 פלוני נ. פלוני

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' פלאוט), לפיה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (כב' השופט צ' ויצמן), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הליכי התובענות בתמ"ש 24562/05 ו- 24561/05 עד למתן פסק דין בתמ"ש 24560/05.

2.

מהבקשה עולה כי המבקשת 1 הגישה תביעת שיתוף בנכסים כנגד המשיב 1, בעלה, בגדרו של תמ"ש 24560/05 (להלן: תביעת המבקשת ). עניינה של תביעה זו היא חלוקת רכושם שעיקרו תחנת דלק ומתחם אירועים, המנוהלים באופן נפרד באמצעות חברות, כך שמתחם האירועים מנוהל על ידי המבקשות 2 ו-3, ותחנת הדלק מנוהלת על ידי המשיבה 2. לשם השלמת התמונה יש לציין כי המבקשת 1 בעלת מניות יחידה במבקשת 2, ובעלת מניות לצידה של המבקשת 4, במבקשת 3. כמו כן, המשיבה 2 הינה חברה שהמשיב 1 הינו בעל המניות היחידי בה.

3.

במקביל להגשת התביעה המוזכרת לעיל, הגיש המשיב 1 תביעה כספית בגדרו של תמ"ש 24561/05 (להלן: תביעת המשיב ). הואיל והמבקשים סברו כי ההכרעה בתביעת המשיב תלויה בעמדת בית המשפט לגבי תביעת המבקשת, הגישו בקשה לעיכוב הליכים. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, היות ובית המשפט לא מצא עילה של ממש לעיכוב הליכים. עקב כך, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטה לבית המשפט המחוזי מרכז ונדחו, מאחר ובית המשפט לא מצא מקום להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית לאור היכרותה עם פרטי שתי התובענות.

4.

בבקשה שבפניי טוענים המבקשים כי דחיית הבקשה לעיכוב הליכים עומדת בניגוד לכלל המשפטי בדבר "הליך תלוי ועומד" החל כאשר שני ההליכים עומדים לדיון באותה סוגיה מהותית, אף אם הסעדים הנתבעים שונים. לטענתם, תביעת המשיב עוסקת באותן סוגיות ותלויה בתביעת המבקשת, כך שלא ניתן להכריע בה ללא הכרעה בהליך המתנהל בעניין תביעת המבקשת. לצורך ביסוס טענתם נאחזים המבקשים בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה, עובר להחלטה נשואת ההליך דנן, אשר מהן עולה כי בית המשפט הכיר בכך שהתביעות תלויות זו בזו וכי יש לעכב את תביעת המשיב. כמו כן, טוענים המבקשים כי הדבר עולה מתצהיר העדות הראשית של המשיב 1 בתביעתו ממנו ניתן להבין כי התביעות אכן תלויות אחת בשנייה. בנוסף, המבקשים מצביעים על הסכנה הנשקפת לאחידות ההלכה בעניין "הליך תלוי ועומד" עקב הותרת ההחלטות דנן על כנן. לשיטתם, בית המשפט קמא שגה כשביכר את השיקול בדבר קיום דיונים ששוריינו ביומן בית המשפט על פני יישום ההלכה האמורה, דבר המהווה חריגה שאין להשלים עימה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. ככל שיש ממש בטענות המבקשים הן אינן מעלות שאלה משפטית שתצדיק בחינה על ידי ערכאת ערעור נוספת. זאת, מכיוון שבטענותיהם משיגים המבקשים על אופן יישום ההלכה, ואינם מעלים סוגיה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור (ראו: רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (לא פורסמה, 16.1.06)). בענייננו מדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני, אשר ככלל אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטה מסוג זה, ודאי לא במסגרת גלגול שלישי, אף אם היא סבורה כי היה ראוי לנקוט בדרך דיונית אחרת, אלא אם נגרם לטעמה עיוות דין לאחד הצדדים (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל , פ"ד מד(2) 206 (1990)). לא מצאתי כי בעניין זה נגרם עיוות דין למבקשים כתוצאה מהחלטת בית המשפט קמא. מעבר לדרוש אציין כי אומנם בית המשפט לענייני משפחה עמד על כך כי התביעות אחוזות זו בזו, אולם בית המשפט לא קבע בהחלטתו, בשום שלב, כי יש לעכב הליכים בתביעת המשיב עד להכרעה בתביעת המבקשת. בסופו של יום סבר בית המשפט לענייני משפחה כי התמשכות ההליכים בתביעת המבקשת, הנובעת לא מעט מהתארכות חקירות בא-כוח המבקשת, אינה מצדיקה את עיכוב הדיון בתביעת המשיב.

6.

לפיכך, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות.