פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
8739/14
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 19.11.2014 בתיק
ע"ר
27799-09-14 שניתן על ידי השופטת ע'
צרניאק
.
בשם
המבקשים:
עו"ד
יניב מויאל
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צ'רניאק ) בע"ר 27799-09-14 מיום 19.11.14, אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי (השופטת יעקובוביץ ) בעמ"ש
33089-04-14 מיום 10.06.14. במסגרת זו נדחתה בקשת המבקש לקבלת פטור מהפקדת ערבון בעת הגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (השופטת פורר ) בתמ"ש 46567-11-13 מתאריך 1.3.14, כפי שיפורט.
רקע והליכים קודמים
ב.
המבקש והמשיבה נישאו בתאריך 20.12.07. לזוג שני ילדים קטינים (בת ילידת 2008 ובן יליד 2010). המשיבה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב תביעות לקבלת משמורת ומזונות ילדים. ב-28.4.13 החליט בית המשפט לחייב את המבקש לשלם למשיבה מזונות זמניים בסך 4,000 ₪ לחודש. במרכז ענייננו נמצאת תביעת המבקש מיום 2.12.13 למזונות מבת-זוגו, בטיעון שמשכורתה גבוהה בהרבה ממשכורתו. המבקש טען כי יש לחייב את המשיבה במזונותיו מכוח עקרון תום הלב בהתאם לאמור ברע"א
8256/99 פלונית נ' פלוני (2003).
תביעת המבקש נדחתה ביום 1.3.14. בפסק-דינה ציינה השופטת פורר כי פסק-הדין שהוזכר על-ידי המבקש קובע במפורש, כי ההלכה אשר נקבעה במסגרתו אינה חלה על בני-זוג יהודים שנישאו בישראל כדת משה וישראל. עוד הוסיפה השופטת, כי הייתה נכונה לבחון את טענת המבקש לעומקה, אילו המניע שעמד מאחורי הבקשה היה צורך אמיתי, ולא ניסיון לבטל בעקיפין את חיובו במזונות הקטינים. לפיכך, הוחלט לדחות את תביעת המבקש על הסף.
ג.
פנה המבקש, לאחר מתן פסק-הדין בבית המשפט לענייני משפחה, להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין דחיית תביעתו למזונות מן המשיבה. בהתאם לתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
נדרש המבקש להפקיד ערבון להבטחת תשלום הוצאות המשיבה ככל שיפסקו בעתיד על-ידי בית המשפט. המבקש הגיש בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהתאם לתקנה 432(א) לתקנות, ובשל מצבו הכלכלי הקשה. הבקשה לפטור מהפקדת ערבון נתקבלה חלקית על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי, אשר ציינה כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כדבעי שידו אינה משגת לעמוד בתשלום הערבון . למעלה מן הצורך ציינה הרשמת כי אין היא סבורה שסיכויי הערעור של המבקש עולים כדי הרף המצדיק את קבלת בקשת הפטור. חרף זאת, הוחלט לקבל את הבקשה בחלקה, להוריד את סכום הערבון הנדרש מ-20,000 ₪ ל-12,000 ₪ בלבד, ולאפשר את תשלומו בשלושה תשלומים חודשיים ועוקבים החל מחודש יולי 2014.
ד.
המבקש ערער על החלטת הרשמת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב. הערעור נדחה ונקבע כי המבקש טרם הפקיד את הערבון שהוטל עליו, אינו משלם הוצאות שנפסקו לחובתו במסגרת הליכים קודמים, ואינו מראה טעם אמיתי להתערב בהחלטת רשמת בית המשפט. לפיכך דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, וחייב את המבקש לשלם למשיבה סכום של 10,000 ₪.
בקשת רשות הערעור
ה.
המבקש טוען, כי הן שופטת בית המשפט המחוזי והן רשמת בית המשפט המחוזי שגו בהחלטתן שלא להיעתר לבקשתו לקבלת פטור מדרישת הפקדת הערבון . הבקשה נשענת על שתי רגליים: ראשית , המבקש טוען נגד קביעתה של הרשמת לפיה לא הוכיח כדבעי כי ידו אינה משגת להפקדת הערבון . כן נטען באשר לסיכויי הערעור. המבקש טוען, למשל, כי שגתה הרשמת בקביעתה שנדרשת אסמכתא הולמת לתמיכה בטענתו כי ייצוגו המשפטי נעשה בהתנדבות. כן נטען כי המבקש לא ידע שעליו להצהיר במפורש כי אין ברשותו חשבון בנק נוסף על זה שעליו הצהיר. בנוגע לסיכויי הערעור, המבקש טוען כי שגתה הרשמת בקביעתה שסיכוייו אינם גבוהים שכן פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתו למזונות על הסף, ונמנע מהכרעה בסוגיה לגופו של עניין. שנית , המבקש טוען כי היה מקום להקל בדרישת הפקדת הערבון , מאחר שמדובר בתביעה בנושא דיני משפחה, אשר לשכמותן השלכות כבדות על ילדי הזוג, המהווים צד ג' לסכסוך המשפטי.
הכרעה
ו.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, חוששני שאין בידי להיעתר לה. הגם שהמבקש מנסה להעטות על הבקשה אדרת עקרונית בעוררו סוגיות חשובות בעניין קביעת מזונות ודיני המשפחה בכלל, תיק זה אינו כל עיקר האכסניה המתאימה לאלה, בהיותו תחום בשאלה הספציפית של הערבון . אין הבקשה חורגת אפוא מתחום עניינם הקונקרטי של הצדדים, וגם אין חשש לעיוות דין חמור ככל שההכרעות הקודמות יעמדו על כנן. אין לפנינו אפוא סוגיה בעלת השלכות רחבות. סוגיית מתן הפטור מהפקדת ערבון בערעור בדיני משפחה הוסדרה ולובנה בפסיקה (ראו ע"א 6898/08 פלוני נ' פלונית (2009); בע"מ 3630/10
פלוני נ' פלונית
(2010); ע"א 3766/12 פלונית נ' פלוני (2012)). פסיקת הערכאות הקודמות, אין בה גם עוול המצדיק התערבות. על פני הדברים, קשה להלום את טענות המבקש לקבלת פטור גורף מערבון ככל שמדובר בתיקי משפחה - והרי לצד השני הוצאות משפטיות, שלפי הנחוץ והמתאים יש לפצות עליהן. מכל מקום, תביעתו המקורית של המבקש למזונות נובעת מפערי השכר בינו למשיבה, ואין הבדל מהותי בין זו לבין תביעה כספית אחרת לעניין דרישת הערבון .
ז.
למעלה מן הצורך, ומבלי לטעת מסמרות בעניין זה, איני סבור כי נפל פגם בהכרעות הקודמות. הלכה פסוקה היא כי לשם קבלת פטור מהפקדת ערבון, תנאי הכרחי הוא הוכחת מצב כלכלי רעוע (ראו בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי
(2007)); הטעם לכך פשוט ואינו צריך הסברים ארוכים – הכלל הוא הפקדת הערבון
להבטחת הוצאות הצד השני, והחריג הוא הפטור, שכן בהינתנו יקשה לגבות הוצאות, ככל שייפסקו. כאמור, הערכאות הקודמות קבעו כי המבקש לא הוכיח כי מצבו הכלכלי מצדיק הענקת פטור,
ועסקינן בשאלות עובדתיות. כידוע, אין זה ממנהגה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, וכך במשנה תוקף כאשר מדובר בגלגול שלישי (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך
(1999); רע"א 1343/13 דוק השקעות 1998 בע"מ נ' ישיבה וכלל אבן חיים
(2013); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214 (מהדורה שלישית, 2012)).
ח.
לא אוכל אפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"ב באדר
התשע"ה
(3.3.2015).
המשנה לנשיאה