בע"מ 8845-22 בע"מ 8845-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת, סגנית הנשיא ת' בזק רפפורט, וכב' השופטים ש' רנר ו-א' סלע) בעמ"ש 37512-06-22 מיום 22.11.2022, שבגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ע' שילה) בתמ"ש 30482-03-20 מיום 3.5.2022, ואשר במסגרתו דחה בית משפט קמא את תביעתו של המבקש לקבלת סעד הצהרתי המורה על בטלות המסמכים מכוחם העביר זכויותיו בדירת מגורים לאחיו המנוח, המשיב 1, ואשר המשיבים 2-4 הם יורשיו.

2.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

3.קביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, אני סבורה כי מתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו דרוש על מנת למנוע עיוות דין. לפיכך, הבקשה אינה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה למתן רשות ערעור כאמור (ראו מיני רבים: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני, פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני, פס' 4-3 (14.4.2022)).

4.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר חלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.