פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
8904/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות לערער על פסק
דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובול, ת' בזק-רפפורט וד'
מינץ) בעמ"ש 22812-10-14 מיום 1.12.2015
בשם המבקש:
עו"ד יונתן כהן
החלטה
1.
המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1990; הפרידו את נכסיהם בשנת 2007; והתגרשו בשנת 2011. לאחר הגירושין פנה המבקש לבית משפט לענייני משפחה בשתי תביעות לביצוע פסק דין שניתן בשנת 2008, שבו הוכרעה חלוקת הרכוש בין השניים (להלן: פסק דין חלוקת הרכוש ). בתביעה הראשונה, תמ"ש 42379-10-12, עתר המבקש לסעד הצהרתי בנוגע לשיעור חלקה של המשיבה בגמלה חודשית שאותה מקבל המבקש מאת צה"ל (להלן: הגמלה ). בתביעה השנייה, תמ"ש 4123-10-12, עתר המבקש לקבל לידיו סכום מאת המשיבה בשווי מחציתה של חברה שבבעלות המשיבה – שהוקמה במהלך תקופת הנישואין – ושנקבע בפסק דין חלוקת הרכוש כי המבקש זכאי לקבל מחצית משווי זכויות המשיבה בה (להלן: שווי החברה ). התביעות התבררו במאוחד.
2.
ביום 24.8.2014 קבע בית משפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט נ' פלקס ) את חלקה של המשיבה בתשלומי הגמלה. עוד קבע בית המשפט כי שווי החברה משקף בעיקרו את נכסי הקריירה של המשיבה, שאותם יש להביא בחשבון באיזון משאבים, ולפיכך יש לאמוד את שווי החברה בדרך "של היוון תזרים מזומנים תפעוליים". סכום זה חושב על ידי מומחה מטעם בית המשפט ונקבע כי על המשיבה לשלם למבקש סך של 146,000 ש"ח. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה והערעורים נדונו במאוחד. ביום 1.12.2015 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובול ,
ת' בזק-רפפורט ו ד' מינץ ) את ערעור המבקש הן בעניין חלקה של המשיבה בתשלומי הגמלה, הן בעניין שווי החברה, וקיבל את ערעור המשיבה בעניין שווי החברה. נקבע כי בפסק דין חלוקת הרכוש לא נדונה כל טענה בעניין איזון נכסי קריירה, לרבות נכסי הקריירה של המבקש; וכי נכסי קריירה הם ברי איזון אך בנסיבות מסוימות ולא כברירת מחדל, ועל כן אין להתחשב בנכסיי הקריירה של המשיבה במסגרת איזון המשאבים. לפיכך, ונוכח כך שתזרים המזומנים של החברה שיקף למעשה את כושר השתכרותה של המשיבה, קבע בית המשפט כי הדרך המתאימה לאמוד את שווי החברה היא לפי "שיטת השווי הנכסי" – שאינה מביאה בחשבון את כושר השתכרות זה – וכי את הסכום למבקש בגין הזכויות בחברה יש להעמיד על סך של 15,500 ש"ח בלבד. עוד נדחו טענות המבקש לעניין חלקה של המשיבה בגמלה.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. עיקר טענות המבקש הן כי בית המשפט המחוזי סטה מההלכה הקיימת בעניין איזון נכסי קריירה; וכי אומדן שווי החברה נעשה בדרך שגויה. עוד טוען המבקש כי הערכאות הקודמות שגו בעניין חלקה של המשיבה בגמלה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה אך כאשר עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 8000/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (10.3.2016)). המקרה דנן אינו בא בגדרה של אמת מידה זו. טענות המבקש הן ערעוריות באופיין ונטועות בנסיבות המקרה הפרטני. אף אם יונח לצורך הדיון – כטענת המבקש (ומבלי להכריע בכך) – כי נפלה שגגה ביישומה של הלכה, כידוע, אין בטעות שביישום הדין כשלעצמה, או בכך שהערכאות השונות הגיעו למסקנות שונות, כדי לבוא בגדר אמת המידה להתערבות בית משפט זה ב"גלגול שלישי" (בע"ם 3078/14 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (13.5.2014);
בע"ם 1866/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (15.4.2015) ).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד
באדר ב התשע"ו (3.4.2016).
ש
ו פ ט